ילקוט שמעוני/תהלים/רמז תתנב
לכו נרננה לה' נריעה לצור ישענו. זה שאמר הכתוב רני בת ציון הריעי ירושלים, על איזה דבר הסיר ה' משפטיך פנה אויבך הכל שמחין במפלתן של רשעים, וכן הוא אומר שבר ה' מטה רשעים שבט מושלים מה כתיב בתריה נחה שקטה כל הארץ פצחו רנה, ואומר כשמוח כל הארץ שממה אעשה לך, אימתי הארץ שמחה כשאעשה אותך שממה, וכן הוא אומר וישב עליהם את אונם מיד לכו נרננה לה', וכה"א ובאבוד רשעים רנה:
נקדמה פניו בתודה. גדול כח התודה וכן יונה אומר ואני בקול תודה אזבחה לך:
כי אל גדול ה' ומלך גדול על כל אלהים. וכי יש אלהים אחרים והלא כבר נאמר ראו עתה כי אני הוא ואין אלהים עמדי והוא אומר על כל אלהים, אלא אוי להם לרשעים שיורדים הם ואלהיהם לגיהנם שנאמר כי כל אלהי העמים אלילים:
אשר בידו מחקרי ארץ. מלך בשר ודם אם יאמרו לו הארץ שלך יכול הוא לומר כמה ארכה ורחבה, אבל הקב"ה אינו כן אשר בידו מחקרי ארץ ותועפות הרים לו אשר לו הים והוא עשהו, בשר ודם אם יאמרו הים שלך הוא יודע כמה מדות יש בו, אבל הקב"ה נאה לו לומר למה שהוא עשהו והוא יודע מה שיש בו, וכן הוא אומר מי מדד בשעלו מים, ואומר ומים תכן במדה, ומה הקב"ה מבקש מכם השתחויה שנאמר בואו נשתחוה ונכרעה נברכה כנגד שלש תפלות שאדם מתפלל בכל יום (ביהושע ברמז כ"ב):
היום אם בקולו תשמעו. אמר רבי לוי אם משמרין ישראל אפילו שבת אחת כתקנה מיד בן דוד בא והן נגאלין, כתיב הכא יום וכתיב התם שמור את יום השבת, רבי אומר אם עושין ישראל תשובה לפני הקב"ה אפילו יום אחד מיד בן דוד בא שנאמר היום אם בקולו תשמעו. ר' יהושע בן לוי אשכחיה לאליהו דהוה יתיב אפתחא דמערתא דר' שמעון בן יוחאי אמר ליה לאימת בא משיחא אמר ליה זיל שי ליה לדידיה, אמר ליה והיכא יתיב, א"ל אפיתחא דרומי, אמר ליה ומאי סימניה אמר ליה יתיב בין עניים סובלי חליים וכלהו שרו ואסרו בחר זמנא ואיהו שרי חד ואסר חד, אמר דילמא איתבעינא ולא איעכב, אזל לגביה אמר ליה שלם עלך רבי ומרי אמר לי שלם עלך בר ליואי. אמר ליה לאימת אתי מר אמר ליה היום. למחר אשכיחה לאליהו אתא גביה אמר ליה חזיתיה אמר ליה אין, אמר ליה אמרתי לו שלם עלך רבי ומרי ואמרר לי שלם עלך בר ליואי, אמר ליה אמרתי לו שלם עלך רבי ומרי ואמר לי שלם עלך בר ליואי אמר ליה חזי דאבטחך לך ולאבוך דאתון מבני העולם הבא. ועוד אמרי ליה לאימת אתי מר ואמר לי היום אמר ליה היום אם בקולו תשמעו:
ארבעים שנה אקוט בדור. רבי אליעזר אומר ימות המשיח לישראל ששים שנה וכו' (כדכתוב ברמז תת"ג). אל תקשו לבבכם כמריבה כיום מסה במדבר, אתה מוצא עשרה נסיונות נסו ישראל להקב"ה שנאמר וינוסו אותי זה עשר פעמים, שנים בים שנאמר וימרו על ים בים סוף, על ים הרי על היום, בים סוף הרי בתוך הים, ושנים בשליו, ואחד במן, ואחד בעגל, ואחד בפארן, ואחד במרגלים, והיא הקשה שבהן. עשרה נסיונות נתנסה אברהם ועשרה נסיונות נסו להקב"ה במדבר שנאמר במדבר בערבה והם אינם אלא שבעה, והיכן השלשה בתבערה ובמסה ובקברות התאוה, ולמה לא סמך אלו לאלו שאלו קשים משבעה הראשונים:
אשר נשבעתי באפי אם יבואון אל מנוחתי. שנו רבותינו דור המדבר אין להם חלק לעוה"ב שנאמר במדבר הזה יתמו בעולם הזה, ושם ימותו לעולם הבא, ואומר אשר נשבעתי באפי (כדכתוב לעיל במזמור נ'):
שירו לה' שיר חדש. עשר שירות הם (כתוב במלכים ברמז קפ"ט וברמז תקצ"א). כי כל אלהי העמים וגו' (כתוב ביהושע ברמז ב'):
הוד והדר לפניו בבתי גואי (כתוב בירמיה ברמז רצ"ב). שנו רבותינו מנין שאומרים אבות שנאמר הבו לה' בני אלים, ומנין שאומרים גבורות שנאמר הבו לה' כבוד ועוז, ומנין שאומרים קדושת השם שנאמר הבו לה' כבוד שמו:
השתחוו לה' בהדרת קדש. רבי יהודה מציון נפשיה ואחר כך מצלי, שנו רבותינו אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש אל תקרי בהדרת קדש אלא בחרדת קדש:
ה' מלך תגל הארץ וגו' צדק ומשפט מכון כסאו. ערבות שבו צדק ומשפט וכו' (כתוב ביחזקאל ברמז של"ט). צדק ומשפט (כתוב לעיל):
מזמור שירו לה' שיר חדש וגו' זכר חסדו ואמונתו לבית ישראל. זכר חסדו זה אברהם שנאמר וחסד לאברהם, ואמונתו זה בית יעקב שנאמר תתן אמת ליעקב. לבית ישראל, ישראל סבא, מי הוה ביתו של יעקב לא רחל, בכלן כתיב אלה בני לאה, אלה בני זלפה, אלה בני בלהה, וברחל כתיב בני רחל אשת יעקב. זכר חסדו, ויזכור אלהים את רחל:
בחצוצרות וקול שופר הריעו לפני המלך ה'. שנו רבותינו בתענית תוקעין בשופר של זכרים כפופים ופיהן מצופין זהב ושתי חצוצרות באמצע שופר מקצר וחצוצרות מאריכות, במה דברים אמרוים במקדש אבל בגבולים מקום שיש שופר אין חצוצרות, מקום שיש חצוצרות אין שופר, אמר רבא ואיתימא ריב"ל מאי קראה בחצוצרות וקול שופר הריעו לפני המלך ה', לפני המלך ה' הוא דבעי חצוצרות וקול שופר אבל בעלמא לא:
ה' מלך ירגזו עמים. הה"ד שמעו עמים ירגזון, כיון ששמעו עו"א שהקב"ה מרומם קקרנן של ישראל ומכניסן לארץ התחילו מתרגזין, אמר להם הקב"ה שוטים שבעולם כמה מלכו מכם ולא כעסו ישראל שנאמר ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום כמה שלטונות שלטו מכם ולא כעסו בני שנאמר אלוף לוטן ועכשו אתם כועסים, אף אני אתן לכם כעס שאין בו רצון שנאמר ה' מלך ירגזו עמים:
ה' בציון גדול. אמר ר' יוחננן ממה שעשה בציון הוא גדול הם אומרים על ביתו לא חס כשיבא ליפרע ממחריביו על אחת כמה וכמה, אמר ר' חנינא ה' בציון גדול כשיחזיר שכינתו לציון אותה שעה גדול הוא. א"ר יודן וקרא מסייע ליה לרבי חנינא כי (נחם) [בנה] ה' ציון אותה שעה נראה בכבודו:
ועוז מלך משפט אהב, אתה מוצא מי שהוא עז אינו תופס מדת הדין אבל הקב"ה ועוז מלך משפט אהב:
אתה כוננת מישרים. א"ר אלכסנדרי אתה כוננת ישרות בעולמך יש לו דין עם חברו הוא נכנס עמו לדין והן מקבלין עליהם מה שהדין נותן יוצאין ועושין שלום הוי אתה כוננת מישרים, אדם יוצא לדרך ורואה חמור שונאו רבץ תחת משאו הולך ונותן לו ידו, נכנסין לפונדק והוא אומר כך עשה לי פלוני אני הייתי סבור שהיה שונאי ומי גרם להם שיהיו אוהבים התורה שאמרה כי תראה חמור שונאך וגו' הוי אתה כוננת:
רוממו ה' אלהינו והשתחוו. הכל בזכות השתחויה (כתוב בשמואל ברמז פ' ובפסוק ויהי כי זקן שמואל ובפסוק ויאמר שמואל אל העם). כתיב ויחר אף ה' במשה, ר' יהושע בן קרחה אומר כל חרון אף שבתורה נארמ בו רושם וזה לא נאמר בו רושם, ר' שמעון בן יוחאי אומר אף זה נאמר בו רושם שנאמר הלא אהרן אחיך הלוי, והא כהן הוא, הכי קאמר אני אמרתי אתה כהן והוא לוי עכשו הוא כהן ואתה לוי. וחכמים אומרים לא נתכהן משה אלא שבעת ימי המלואים בלבד, ויש אומרים לא פסקה כהונה אלא מזרעו שנארמ ומשה איש האלהים בניו יקראו על שבט הלוי ואומר משה ואהרן בכהניו, מאי ואומר וכי תימא קרא לדורות הוא דכתיב ואומר משה ואהרן בכהניו. כל ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר לא נמנע משה מלשמש בכהונה גדולה, ר' יודן בשם ר' יוסי בר' יודא ור' ברכיה בשם ר' משעון שמע לה מן הדא בני עמרם אהרן ומשה ויבדל אהרן להקדישו קדש קדשים ומשה איש האלהים, אבל בניו יקראו על שבט הלוי, א"ר אלעזר בר' יוסי פשוט הוא לן בחלוק לבן שמש משה במדבר: