ילקוט שמעוני/תהלים/רמז תשמ
אשרי משכיל אל דל. זה שאמר הכתוב עיר קטנה ואנשים בה מעט וגו', עיר קטנה זה האדם, ואנשים בה מעט אלו אבריו, ובא אליה מלך גדול זה יצה"א, ובנה עליה מצודים גדולים כמנן רברבן, (והיה) [ומצא] בה איש מסכן חכם זה יצר הטוב, ולמה נקרא שמו מסכן דלית דשמע ליה, אמר דוד הואיל ולית דשמע ליה טב לי דאשמע ליה הה"ד אשרי משכיל אל דל. א"ר יהודה אמר שמואל כל המבקר את החולה ניצול מדינה של גיהנם שנאמר אשרי משכיל אל דל ואין דל אלא חולה שנאמר מדלה יבצעני, אי נמי מהכא מדוע אתה ככה דל בן המלך, ואין רעה אלא גיהנם שנאמר וגןם רשע ליום רעה, אם בקר מה שכרו בעולם הזה ה' ישמרהו מיצר הרע, ויחייהו מיסורין, ואושר בארץ שיהיו הכל מכבדין אותו, ואל תתנהו בנפש אויביו שיזדמנו לו רעים כנעמן שרפאוהו מצרעתו ואל יזדמנו לו רעים כרחבעם שחלקו את מלכותו. בקור חולים אין לו שעור לפי שמתפלל על החולה ושמא יתקבל תפלתו. אמר ר' יוחנן כל המבקר את החולה מעביר ממנו אחד מששים בחליו, אמר רבין אם כנימיה דרבי יוחנן יסקון לגבי בישא שתין בני אנשא ויסקון ליה, א"ל ששים ובלבד שיהו אוהבים אותו כנפשו אעפ"כ מרויחין לו. רבי אליעזר אומר מי שקובר מת מצוה, אמר רבי אבא בר ירמיה מי שהוא משכיל יצר טוב על יצר הרע, ר' יוסי אומר מי שנותן פרוטה לעני, רבנן אמרין מי שבורח מן האנסים, מאן דאמר מי שמשכיל יצר טובוכו' דכתיב משכיל אל דל, מאן דאמר הנותן פרוטה לעני דכתיב ישמרהו ויחייהו, מאן דאמר מי שמבקר את החולים שנאמר ה' יסעדנו על ערש דוי, מאן דאמר קובר מת מצוה ואושר בארץ, מאן דאמר בורח מן האנסים שנאמר ואל תתנהו בנפש אויביו. דבר אחר א"ר יונה אשרי מי שנותן לדל אינו אומר אלא משכיל אל דל שמשכיל עליו היאך יזכהה בו, כיצד אם היה אדם גדול שירד מנכסיו משכיל עליו הולך אצלו ואומר לו פלוני שמעתי עליך שירושה באה לך או פלוני חייב לך לוה ואתה פורע כשתבא הירושעה או כשיפרע לך מי שהוא חייב לך ובשעת הפרעון הוא אומר במתנה נתתים לך. רבי לוי בשם רבי חמא בר חנינא כ"ב פעמים כתיב כאן אשרי ומכלן לא נטל איפוכין אלא זה בלבד, ומה איפוכין נטל ביום רעה ימלטהו ה', א"ל הקב"ה אין לך יום רעה כיום המיתה יום יציאת הנפש, מה אעשה לך, ביום רעה ימלטהו ה':