ילקוט שמעוני/תהלים/רמז תשיד
מזמור לדוד בך ה' חסיתי אל אבושעה לעולם. אתה מוצא שכל מי שבוטח בהקב"ה הוא מצילו שנאמר יבטח בשם ה' וישען באלהיו, תדע לך שכן הוא חנניה מישאל ועזריה שבטחו בו הציל אותם, וכן אתה מוצא בדניאל שהצילו מן הבור. אמר דוד הואיל וכן הוא שכל מי שבוטח בך אתה מצילו בך ה' חסיתי, וכה"א ישראל נושע בה' תשועת עולמים לא תבושו ולא תכלמו אף בך ה' חסיתי אל אבושה. א"ר יוחנן לעתיד לבא הקב"ה מביא כל אומה ואומה ואלהיה עמה, וכל אומה ואומה תהא קוראה באלהיה ואין עונה ואתם, וכיון שרואים שאין באלהיהם ממש כמו שנאמר יזעק אליו ולא יענה, הולכים להקב"ה, מיד הוא דן אותם וטורדן לגיהנם ומתביישין ומתרעמים לפני הקב"ה ומחזירן וקוארא אילוגין שלהם והוא מחזירן שוב לגיהנם לכך כתיב שני פעמים יבשו ויבהלו מאד כל אויבי ישבו יבשו רגע, כיון שראה דוד שכך היא הבושה קשה התחיל להתפלל עליה בך ה' חסיתי אל אבושה. אמר ריב"ל (עג) אלמלא נתן ספר יחזקאל אלא שכתוב בו למען תסזכרי ובושת ולא יהיה לך פתחון פה די, כיון שראה דוד שכך היא הבשושה קשה התחיל להתפלל עליה בך ה' חסיתי אל אבושה לעולם. זש"ה יבשו כל עובדי פסל. א"ר יוחנן עתיד הקב"ה ליתן ממש באלילים והיא באה ומשתוחה להקב"ה והיא מביישה לעובדיה. א"ר פנחס עתיד הקב"ה למלא פה האלילים להיות מרקקת בפני כל עובדיה ואומרת להם הנחתם לחי העוללמים שברא שמים וארץ והשתחויתם למי שנאמר בהם פה להם ולא ידברו. אמר ר' יוחנן כשבא הקב"ה לסיני נתן כח בע"א והשתחוה לו. א"ר תחליפא וכתוב מסייעא לרבי יוחנן דאמר השתחוו לו כל אלהים והשתחוו אין כתיב כאן אלא השתחוו כבר השתחוו לו כל אלהים. רבי יודן ורבי נחמיה אמרו מה הע"א עשוים פרקים פרקים כך עובדיה עשוים פרקים פרקים, ראה מה כתיב וזאת תהיה המנפה (עד) אשר יגוף ה' וגו'. ורבנן אמרין מה הע"א נתכת באור אף עובדיה התכים באור, אמר דוד אל אבושה כי קראתיך ושל מי הבושה של רשעים יבשו רשעים ידמו לשאול. בידך אפקיד רוחי וגו' (לעיל ברמז תש"ב):