ילקוט שמעוני/תהלים/רמז תרפ


דבר אחר יענך ה' ביום צרה, באיזה יום ביום שהכל מעידין בו שהוא צרה לעליונים ולתחתונים, יום שאפפילו מלאכי השרת יראים ממנו מה כתבי שאלו נא וראו אם יולד זכר מדוע ראיתי כל גבר ידיו על חלציו ונהפכו כל פנים לירקון, ואין כל פנים אלא מלאכי השרת שנאמר וארבעה פנים לאחד, ועו"א אומרים כי גדול היום ההוא, ישראל אומרים על ידי דוד יענך ה' ביום צרה, צרה שהיא לעליונים ולתחתונים, והקב"ה אומר לעו"א בואו ורונו עם ישראל שנאמר קרבו רבכם אמר ה' הגישו עצומותיכם קומטמוריסין של בני עשו והם אומרים מי עושה קומטמוריסין של ישראל והוא אמר כביכול אני שנאמר אל ישראל הוא נותן עוז ותעצומות לעם ברוך אלהים ושרי עובדי אלילים באין ואוומרים רבש"ע וכי יש לפניך משוא פנים אם אלו עו"א אף אלו כו' (ברמז תתק"ז). דבר אחר יענך ה' ביום צרה משל למה הדבר דומה לאב ובן שהיו מהלכין בדרך נתיגע הבן אמר לאביו אבא היכן היא המדינה, אמר לו בני סימן זה היהא בידך אם ראית בית הקברות לפניך הרי המדינה קרובה לך, כך הנביא אומר לישראל אם ראית הצרות שיכסו אתכם מיד אתם נגאלים שנאמר יענך ה' ביום צרה. ישגבך שם אלהי יעקב אלהי אברהם אלהי יצחק אין כתיב כאן אלא אלהי יעקב, ולמה משל לאשה עוברה שהיתה מקשה לילד, א"ל לית אנן ידעין מה נאמר אלא מאן דעני לאמך בעדן קשותא הוא יעני יתיך, אף כאן נאמר ביעקב לאל העונה אותי ביום צרתי, א"ל דוד לישראל מי שענה לישראל אביכם בעת צרתו הוא יענה אתכם בעת צרתכם הוי יענך ה' ביום צרה ישגבך שם אלהי יעקב. אמר ר' אבין הלוי מכאן (נב) לבעל הקורה שנכנס בעיביה של קורה שנאמר ישגבך שם אלהי יעקב:

ישלח עזרך מקדש. אמר רבי לוי כל טובות וברכות ונחמות (ברמז שצ"ב). ומציון יסעדך ומציון מעשים שבך. וכל דבר צרים סיוע עד אמר רבי ברכיה מעשה היה בעירנו ברוח אחד שהיה שרוי על המעין בא רוח אחד להזדווג לו ובקש להוציאו משם והיה שם איש חסיד ורבי יוסי איש ציתור שמו נגלה לו אותו הרוח אמר לו רבי הרי כמה שנים שאני נתון כאן בצהרים ובלילה ולא הזקתי לבריה לא ביום ולא בלילה והרוח הזה בא עלי ממקום אחד ומבקש להוציאני מכאן ולישב הוא ולהזיק את הבריות, אמר לו מה נעשה מצמחי דיומא ואמרו שלנו נוצח והוא יברח עשו כך והבריחוהו, אמרו לא זזו משם עד שראו כטפת דם צף על המעין, ומה אם דבר שלא נברא לסיוע צרים סיוע, בני אדם על אחת כמה וכמה. יזכור כל מנחותיך, א"ר חמא (נג) כל הקרבנות במלח שנאמר וכל קרבן מנחתך במלח תמלח כאדם שהוא אומר לברייתא מלח פלן. רבי תנחומא אומר כל מנחותיך זה גלגל שילה ונוב וגבעון ובית עולמים תרין, ועולתך ידשנה סלה זה יצחק שנתקרב על גבי מזבח לעולה. יתן לך כלבבך, מעשה ברבן גמליאל שהלך אצל חלפו בן קרויה, אמר לא אמר לו כך אלא ימלא ה' כל משאלותיך זו תפלה מה שאין מתפללין לכל אדם, למה פעמים שיש בלב של אדם לגנוב או לעבור עבירה אח דבר שאינו ראוי לו ויאמרו לו יתן לך כללבך, אלא על ידי שהיה לבו שלם לפני בוראו התפלל עליו כך: