ילקוט שמעוני/תהלים/רמז תרעט
יענך ה' ביום צרה. זה שאמר הכתוב יקראני ואענהו עמו אנכי בצרה אמר הקב"ה בשעה שמגעת צרה לישראל והם מבקשים אותי (נ) ויהיו משתפין כבודי עמהם באותה שעה אני עונה אותם שנאמר יקראני ואענהו, למה עמו אנכי בצרה, א"ר יודן משל ללמה הדבר דומה לאשה עוברה שהיה לה כעס עם אמה ועלתה אמה למעלה ובשעת לידתה היתה צווחת מלמטה והיתה אמה שומעת קולה מלמעלה והיתה אף היא צווחת כנגדה והיו שכנותיה אומרות לה מה טוביך וכי את יולדת עמה, אמרה להם בתי יולדת בצער אע"פ שהכעיסה לי איני יכולה לסבול צווחתה אלא הריני צווחת עמה לפי שצרת בתי שלי הוא, כך כשחרב ביהמ"ק באה קול בכיה ויללה בכל העולם כלו שנאמר ויקרא ה' אלהים צבאות ביום ההוא וגו', אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה רבש"ע וכי יש לפניך דברים הללו והכתיב הוד והדר לפניו עוז וחדוה במקומו, א"ל ביתי נחרב ובניי שלולין בקולרין ואיני מצר לא כך כתבתי להם עמו אנכי בצרה, עועתה מה לי פה נאם ה' כי לקח עמי חנם, א"ר אושעיא תשעה פסוקים במזמור הזה כנגד תשעה חדשים שהאשה מתעברת בהם ומהו אומר דעני חיתא הוא יענה יתכון. א"ר שמעון בר אבא אתה מוצא י"חח מזמורים מראש הספר עד הפסוק הזה כנגד י"ח ברכות כשאדם מתפלל י"ח ברכות הן אומרים לו תתענה צלותך, כך אחר (נא) י"ח מזמורים אמר לו לדוד יענך ה' ביום צרה (בירמיה ברמז שי"א):