ילקוט שמעוני/שמות/רמז שס


את מספר ימיך אמלא כתיב ויאמר אליהם בן מאה ועשרים שנה אנכי היום מה תלמוד לומר היום, היום מלאו ימי ושנותי ללמדך שהקב"ה משלים שנותיהן של צדיקים מיום ליום ומחדש לחדש שנאמר את מספר ימיך אמלא. לא אוכל עוד לצאת ולבוא, מאי לצאת ולבוא אילימא לצאת ולבוא ממש והכתיב ויעל משה מערבות מואב אל הר נבו ותניא שתים עשרה מעלות היו שם ופסען משה בפסיעה אחת אלא לצאת ולבוא בדברי תורה מלמד שנסתמו ממנו שערי חכמה:

תניא אמר שמעון בן עזאי מצאתי מגלת סתרים בירושלים וכתוב בה מנשה הרג את ישעיה. אמר ר' מידן דייניה וקטליה, אמר ליה משה רבך אמר כי לא יראני האדם וחי, ואת אמרת ראיתי את ה'. משה רבך אמר כה' אלקינו בכל קראנו אליו, ואת אמרת דרשו ה' בהמצאו. משה רבך אמר את מספר ימיך אמלא, ואת אמרת והוספתי על ימיך חמש עשרה שנה. אמר אנא ידענא ביה דלא מקבל מנאי אי אמינא אשויה מזיד. אמר שם איבלע בארזא אתיוה לארזא ונסרוה, כי מטא להדי פומיה נח נפשיה, משום דאמר ובתוך עם טמא שפתים אנכי יושב. מכל מקום קשו קראי אהדדי ראיתי את ה'. תנאי היא דתניא כל הנביאים כולם נסתכלו באספקלריא שאינה מאירה ומשה רבינו נסתכל באספקלריא המאירה. דרשו ה' בהמצאו הא ביחיד הא בצבור. ויחיד אימת בעשרה ימים שבין ראש השנה ליום הכפורים. את מספר ימיך אמלא תנאי היא, דתנן את מספר ימיך אמלא כנגד שני דורות זכה משלימין לו לא זכה פוחתין לו דברי רבי עקיבא. וחכמים אומרים זכה מוסיפין לו לא זכה פוחתין לו אמרו ליה לרבי עקיבא והלא כבר נאמר והוספתי על ימיך. אמר להם משלו הוסיפו לו, תדע שהרי נביא עומד ומתנבא הנה בן נולד לבית דוד יאשיהו שמו ועדיין לא בא מנשה. ורבנן מי כתיב נולד לחזקיה לבית דוד כתיב אי מחזקיה אי מאינש אחרינא:

את אימתי אשלח לפניך והמותי את כל העם וגו' מלמד כשעברו ישראל את הירדן אין כל בריה יכולה לעמוד בפניהם וכל העומד בפניהם מיד נתרז. תנא צרעה לא עברה עמהם, והכתיב ושלחתי את הצרעה, אמר ריש לקיש על שפת הירדן עמדה וזרקה בהן מרה וסימתה עיניהם מלמעלה וסרסים מלמטה שנאמר ואנכי השמדתי את האמורי. רב פפא אמר שתי צרעות הוו חדא דמשה וחדא דיהושע, דמשה לא עברה דיהושע עברה. שלש מלחמות של מהומה הבטיח הקב"ה לישראל בכניסתן לארץ שנאמר את אימתי וגו', ונתנם ה' אלקיך לפניך, והמם מהומה גדולה. ורבנן ילפי מהכא ויהומם ה' לפני ישראל, ויהם ה' את סיסרא, וירעם ה' בקול גדול וגו' ויהמם, אחד לשעבר וברקים רב ויהמם. ואחת בימי גוג ומגוג ביום ההוא תהיה מהומת ה' רבה וגו':