ילקוט שמעוני/שמות/רמז שלו
הבא על בתו ועל בת בתו ועל בנו ועל בת אשתו אין להם קנס מפני שמתחייב בנפשו שמיתתו בידי בית דין וכל המתחייב בנפשו אין משלם ממון שנאמר ולא יהיה אסון ענוש יענש הא איכא אסון לא יענש. והא מהכא נפקא מהתם נפקא כדי רשעתו משום רשעה אחת אתה מחייבו ואי אתה מחייבו משום שתי רשעיות חדא במיתה וממון וחדא במלקות וממון. וצריכא דאי אשמעינן מיתה וממון משום דאיכא איבוד נשמה אבל מלקות וממון דליכא אבוד נשמה אימא לא. ואי אשמעינן מלקות וממון משום דלא חמיר איסוריה אבל מיתה וממון דחמיר איסוריה אימא לא צריכא. ולר' מאיר דאמר לוקה ומשלם תרתי למה לי חדא במיתה וממון וחדא במיתה ומלקות. וצריכא דאי אשמעינן מיתה וממון משום דחדא בגופיה וחדא בממוניה לא עבדינן אבל מיתה ומלקות דאידי ואידי בגופיה אימא מיתה אריכתא היא ונעביד ביה. ואי אשמעינן במיתה ומלקות דתרתי בגופיה לא עבדינן אבל מיתה וממון דחדא בגופיה וחדא בממוניה אימא נעביד ביה צריכא. תניא הכה את האשה ויצאו ילדיה נותן נזק וצער לאשה ודמי ולדות לבעל ואם אין הבעל נותן ליורשיו. אמר רב פפא התורה זיכתה דמי הולדות לבעל ואפילו בא עליה בזנות דכתיב כאשר ישית עליו בעל האשה:
ואם אסון יהיה אין אסון אלא מיתה ואף על פי שאין ראיה לדבר זכר לדבר וקראהו אסון בדרך. ונתתה נפש תחת נפש נפש משלם תחת נפש ואינו משלם ממון תחת נפש. דבר אחר נפש תחת נפש משלם ואינו משלם נפש וממון תחת נפש. רבי אומר ונתתה נפש תחת נפש ממון או אינו אלא מיתה הרי אתה דן נאמר כאן השתה ונאמר להלן השתה מה להלן ממון אף כאן ממון. תניא רבי נחוניא בן הקנה היה עושה יום הכפורים כשבת מה שבת מתחיב בנפשו ופטור מתשלומין אף יום הכפורים מתחייב בנפשו ופטור מן התשלומין. מאי טעמא דרבי נחוניא בן הקנה אמר אביי נאמר אסון בידי שמים ונאמר אסון בידי אדם מה אסון האמור בידי אדם פטור מן התשלומין אף אסון האמור בידי שמים פטור מתשלומין, ויעקב אכל מילי אזהר אצנים פחים ואאריא וגנבי. רבא אמר טעמא דרבי נחוניא בן הקנה מהכא אם העלם יעלימו עם הארץ וגו' ושמתי אני את פני באיש ההוא אמרה תורה כרת שלי כמיתה שלכם מה מיתה שלכם פטור מן התשלומין אף כרת שלי פטור מן התשלומין: