ילקוט שמעוני/שמות/רמז שג
רבי מאיר אומר וידעת עם לבבך כי כאשר ייסר יהא לבך יודע מעשים שעשית ויסורין שהבאתי עליך שלא לפי מעשיך הבאתי עליך את היסורין ר' יונתן אומר חביבין יסורין שכשם שהברית כרותה לארץ כך ברית כרותה ליסורין שנאמר ה' אלקיך מיסרך ואומר כי ה' אלקיך מביאך אל ארץ טובה. ר' שמעון בן יוחאי אומר חביבין יסורין ששלש מתנות טובות נתנו להם לישראל ואומות העולם מתאוין להן ולא נתנו להן אלא ביסורין ואלו הן תורה וארץ ישראל והעולם הבא. תורה מנין שנאמר לדעת חכמה ומוסר להבין אמרי בינה ואומר אשר הגבר אשר תיסרנו יה ומתורתך תלמדנו. ארץ ישראל מנין תלמוד לומר ה' אלקיך מיסרך ואומר כי ה' אלקיך מביאך אל ארץ טובה. העולם הבא מנין תלמוד לומר כי נר מצוה ותורה אור וגו' אמרת צא וראה איזו דרך מביאה לאדם לחיי העולם הבא הוי אומר זה יסורין. ר' נחמיה אומר חביבין יסורין שכשם שהקרבנות מרצין כך יסורין מרצין. בקרבנות מהו אומר ונרצה לו לכפר עליו. ביסורין מהו אומר והם ירצו את עונם. ולא עוד אלא כי היסורין מרצין יותר מן קרבנות מפני שהקרבנות בממון והיסורין בגוף. וכן הוא אומר עור בעד עור וכל אשר לאיש וגו'. וכבר היה רבי אליעזר חולה נכנסו ארבעה זקנים לבקרו רבי טרפון ורבי יהושע ורבי אלעזר בן עזריה ורבי עקיבא. נענה רבי טרפון ואמר רבי חביב אתה לישראל מגלגל חמה שגלגל חמה מאיר בעולם הזה ואתה הארת לנו בעולם הזה ולעולם הבא. נענה רבי אלעזר בן עזריה ואמר חביב אתה לישראל מאב ואם שאב ואם מביאין את האדם לעולם הזה אבל אתה (הבאת) בעולם הזה ובעולם הבא. נענה רבי עקיבא ואמר חביבין יסורין אמר רבי אליעזר לתלמידיו סמכוני. ישב לו רבי אליעזר אמר לו אמור עקיבא, אמר הרי הוא אומר בן שתים עשרה שנה מנשה במלכו וחמשים [וחמש] שנה מלך וגו' ואומר גם אלה משלי שלמה אשר העתיקו אנשי חזקיה, וכי עלתה על דעתו של חזקיה מלך יהודה ללמד לכל ישראל תורה ולמנשה בנו לא למד תורה, אלא אמור מעתה שכל תלמוד שלמדו וכל עמל שעמל בו לא הועיל לו כלום ומה הואיל לו הוי אומר יסורין, שנאמר וידבר ה' אל מנשה ואל עמו וגו' וכהצר לו חלה את פני ה' אלקיו וגו' ויתפלל אליו וגו' הא למדת שחביבין יסורין. אלקי כסף ואלקי זהב למה נאמר לפי שנאמר ועשית שנים כרובים זהב אמר הריני עושה ארבעה תלמוד לומר אלקי זהב אם הוספת על שנים הרי הן כאלקי זהב. אלקי כסף למה נאמר והלא כבר נאמר אלקי זהב ומה תלמוד לומר אלקי כסף והלא מה שהותרנו בו אסרנו בו ומה שאסרנו בו דין הוא שנאסרנו בו ומה תלמוד לומר אלקי כסף, לפי שמצינו כל כלי בית עולמים שאם אין להן של זהב הן עושין אותן של כסף שומע אני אף שנים כרובים כן תלמוד לומר אלקי כסף הא אם שניתם משל זהב הרי הן כאלקי כסף. לא תעשון לכם שלא תאמר הואיל ונתנה תורה רשות לעשות בבית עולמים הרי אנו עושים בבתי כנסיות ובבתי מדרשות תלמוד לומר לא תעשון לכם. דבר אחר לא תעשון לכם שלא תאמר הרי אני עושה לנוי או כדרך שאחרים עושין במדינות תלמוד לומר תעשו לכם:
אמר ריש לקיש כל המעמיד דיין שאינו הגון כאלו נטע אשרה שנאמר שופטים ושוטרים וסמיך ליה לא תטע לך אשרה ובמקום שיש תלמיד חכם כאילו בנאו אצל מזבח ה' אלקיך ואומר לא תעשון אתי וגו' אלקי כסף ואלקי זהב הוא דלא לעביד הא דעץ שרי אלא אלוה הבא בשביל כסף ובשביל זהב (כתבו ברמז שע"ג וברמז תנ"ה):
מזבח אדמה תעשה לי מזבח מיוחד תעשה לי שלא תבנהו בתחלה לשם דבר אחר. רבי ישמעאל אומר מזבח מחובר באדמה תעשה לי שלא תבנהו על גבי כפים ולא על גבי עמודים. רבי נתן אומר מזבח חלול באדמה תעשה לי שנאמר נבוב לוחות תעשה אותו.איסי בן עקיבא אומר מזבח נחשת מלא אדמה שנאמר כי מזבח הנחשת אשר לפני ה' קטן מהכיל וגו' וכי קטן היה והלא כבר נאמר אלף עולות יעלה שלמה ומה תלמוד לומר קטן אלא מלמד ביום שנבנה זה נגנז זה: