ילקוט שמעוני/שמות/רמז שא
ויאמרו אל משה דבר אתה עמנו ונשמעה. מגיד שלא היה להן כח לקבל אלא עשרת הדברות שנאמר אם יוספים אנחנו וגו' לא אוסף לשמוע את קול וגו' אלא קרב אתה ושמע. מאותה שעה זכו ישראל להעמיד מהן נביאים שנאמר נביא אקים להם נביא אני עתיד להעמיד מהן אלא שקדמו הן בזכותן שנאמר ויאמר ה' אלי היטיבו וגו' אשרי בני אדם שהמקום הודה לדבריהם. וכן הוא אומר ויאמר ה' סלחתי כדברך. וכן הוא אומר כן בנות צלפחד דוברות כן מטה בני יוסף דוברים. מי יתן והיה לבבם זה להם אילו אפשר להעביר מלאך המות הייתי מעבירו אלא שכבר נגזרה גזרה. רבי יוסי אומר על תנאי כך עמדו ישראל לפני הר סיני שלא ישלוט בהן מלאך המות שנאמר אני אמרתי אלקים אתם וגו' חבלתם מעשיכם אכן כאדם תמותון. ויאמרו אל משה דבר אתה עמנו שמע הקב"ה קולן של ישראל וערב עליו שלח למיכאל ולגבריאל ואחזו בשתי ידיו של משה שלא ברצונו והגישוהו אל הערפל שנאמר ומשה נגש אל הערפל גש אין כתיב כאן אלא נגש:
ויאמר משה אל העם אל תיראו הרי משה מזרזן להודיע חכמתו של משה היאך היה עומד ומפייס כל אותן האלפים וכל אותן הרבבות, עליו מפורש בקבלה החכמה תעוז לחכם וגו'. כי לבעבור נסות אתכם בשביל לגדל אתכם בין האומות כנס הזה של ספינה. ובעבור תהיה יראתו על פניכם סימן טוב הוא באדם שהוא ביישן. לבלתי תחטאו מגיד שבושה מביאה לידי יראת חטא שנאמר הובישו כי תועבה עשו גם בוש לא יבושו. תניא ובעבור תהיה יראתו על פניכם לבלתי תחטאו זו בושה מלמד שהבושה מביאה לידי יראת חטא. מכאן אמרו סימן יפה באדם שהוא ביישן. אחרים אומרים כל אדם המתבייש לא במהרה הוא חוטא ומי שאין לו בושת פנים בידוע שלא עמדו אבותיו על הר סיני:
ויעמוד העם מרחוק ומשה נגש מבית הבחירה נדבר עמו כמה דאת אמר וירא את המקום מרחוק. מלמד שנכנס למקום שאין רשות למלאכי השרת ליכנס שנאמר ומשה נגש אל הערפל. וכן שלמה אמר ה' אמר לשכון בערפל וכן הוא אומר ויהי שם עם ה':
ויעמוד העם מרחוק אלו שנים עשר מיל מגיד שהיה מחנה ישראל שנים עשר מיל וכן הוא אומר ויחנו על הירדן מבית הישמות עד אבל השטים והוא שנים עשר מיל: