ילקוט שמעוני/שופטים/רמז מג
הלא צוה ה' אלהי ישאל לך ומשכת בהר תבור. (ג) היכן צוה כי החרם תחרימם. כיוצא בו אתה אומר ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר יחדו כי פי ה' דבר היכן דבר ראו עתה כי אני אני הוא. כיוצא בו אתה אומר והיה כי תבואו אל הארץ וגו' והיכן דבר והבאתי אתכם אל הארץ. כיוצא בו אתה אומר הוא אשר דבר ה' שבתון שבת קדש והיכן דבר והיה ביום הששי והכינו. כיוצא בו אתה אומר הוא אשר דבר ה' לאמר בקרובי אקדש והיכן דבר ונועדתי שמה לבני ישרראל ונקדש בכבודי. כיוצא בו אתה אומר פחדכם ומוראכם יתן ה' אלהיכם וגו' היכן דבר את אימתי אשלח לפניך. כיוצא בו אתה אומר כי ירחיב ה' אלהיך וגו' והיכן דבר כי אוריש גוים מפניך. כיוצא בו אתה אומר כי ה' אלהיך ברכך וגו' היכן דבר ברוך תהיה מכל העמים. כיוצא בו אתה אומר וה' האמירך היום וגו' היכן דבר את ה' האמרת היום. כיוצא בו אתה אומר ולתתך עליון על כל הגויים וג' היכן דבר ונתנך ה' לראש. כיוצא בו אתה אומר שמעו שמים והאזיני ארץ וגו' היכן דבר האזינו השמים. כיוצא בו אתה אומר ואם תמאנו ומריתם וגו' היכן דבר והבאתי עלין. כיוצא בו אתה אומר בלע המות לנצח וגו' היכן דבר אני אמית ואחיה. כיוצא בו אתה אומר אז תתענג על ה' והרכבתיך וגו' היכן דבר ירכיבהו על במותי ארץ. כיוצא בו הנה באה ונהיתה וגו' היכן דבר אשכיר חצי מדם. כיוצא בו וישבו ישראל איש תחת גפנו וגו' היכן דבר ונתתי שלום בארץ. כיוצא בו אתה אומר לא יהיה שריד לבית עשו וגו' היכן דבר וירד מיעקב והאביד שריד מעיר. כיוצא בו וה' פקד את שרה כאשר אמר היכן אמר אבל שרה אשתך. כיוצא בו ויעש ה' לשרה כאשר דבר היכר דבר ביום ההוא כרת ה' את אברהם. כיוצא בו ומכרתי את בניכם וג' היכן דבר ויאמר ארור כנען. כיוצא בו וה' אמר לכם לא תוסיפפון היכן אמר כי כאשר ראיתם את מצרים. כיוצא בו כה אמר ה' שימו איש חרבו היכן אמר זובח לאלהים יחרם. כיוצא בו זאב וטלה ירעו כאחד וקו' היכן דבר והשבתי חייה רעה. כיוצא בו הגוים אשר אמר לא תבואו היכן אמר ולא תתחתן בם. כיוצא בו אז אמר שלמה וגו' היכן אמר כי בענן אראה. כיוצא בו והיו לי אמר ה' היכן אמר והייתם לי סגולה. כיוצא בו והיה כל אשר יקרא בשם ה' וגו' היכן דבר וראו כל עמי הארץ. כיוצא בו וגם מהם אקח לכהנים וגו' היכן אמר הנסתרות לה' אלהינו:
ויאמר אליה ברק אם תלכי עמי והלכתי. ר' פנחס בש"ר ראובן שני בני אדם היו עיקר ועשו עצם טפלה ונעשו טפלה. אברהם וברק, אברהם היה עיקר ויקח אברם את שרי אשתו ועשה עצמו טפלה שנאמר אמרי נא אחותי את וכתיב ולאברם הטיב בעבורה. ברק דכתיב אם תלכי עמי והלכתי. ר"י אומר אם לתכי עמי לקדש אלך עמך לחצור ואם לא תלכי עמי לקדש לא אלך עמך לחצור. ר' נחמיה אומר אם תלכי עמי לשירה אלך עמך למלחמה ואם לא תלכי עמי לשירה לא אלך עמך למלחמה. ותאמר הלוך אלך עמך אפס כי לא תהיה תפארתך א"ר ראובן א"ל מה אתה סבור שתפארת שירה נמסרה לך לבדך ונעשה טפלה שנאמר ותשר דבורה וברק:
מנא הא מילתא דאמרי אינשי אי דלית בהדאי דלינא בהדך ואי לא לא דלינא דכתיב ויאמר אליה ברק אם תלכי עמי והלכתי:
ויזעק סיסרא. סיסרא בא עליהם בארבעים אלף ראשי גייסות וכל אחד היה עמו מאה אלף ובן שלשים שנה היה וכבש כל העולם בכחו ולא היה כרך שלא היה מפיל חומה בקולו ואפילו חיה שבשדה כיון שהיה נותן עליה קולו לא היתה זזה ממקומה. אמרו כשהיה יורד לרחוץ בנחל קישון היה עולה בזקנו כמה מאכל בני אדם דגים. ותשע מאות סוסים במרכבתו ובחזרה לא היה אחד מהם חוזר בשלום: