ילקוט שמעוני/רות/רמז תקצט
לגור בשדה מואב (גרוד), א"ר לוי כל מקום שאתה מוצא שדה עיר, עיר מדינה, מדינה איפרכיא. שדה עיר ענתות לך על שדך, עיר מדינה עברו בתוך העיר בתוך ירושלים, מדיהנ איפרכיא שבע ועשרים ומאה מדינה. א"ר פרחיה באותה שעה היה הקב"ה דן את העולם ובית דין של מעלה עומדין והקב"ה מסתירו שנאמר וילך איש, עמדה מדת הדין והזכירו שנאמר ושם האיש אלימלך, מיד נגזר עליו ועל בניו, מה כתיב בתריה וימת אלימלך, ושם האיש אלימלך ושם שני בניו מה צריך הכתוב לחבריו עליו ועל אשתו ובניו לפי שלא היו מעכבים זה את זה מצרות עין שהיתה בכולן, בזמן שהאיש רוצה ואשה ובניה אינם רוצים או איפכא הגזרה מסתלקת, אבל בזמן שאין אחד מעכב על חברו הגזרה חלה עליה. בארבעה מקומות כתיב עושה משפט מלמד שאינו עושה אלא מי שהוא רגיל לעשות פעמים הרבה, וכן הוא אומר רודף צדקה וחסד:
ושם האיש אלימלך. אמר רב חנן בר רבא אמר רב אלימלך ושלמון ופלוני אלמוני ואבי נעמי כלם בני חשבון בן עמינדב היו, מאי קמשמע לן, דאפילו מי שיש לו זכות אבות אינה עומדת לו בשעה שיוצא מארץ לחוצה לארץ. תנו רבנן אין יוצאים מארץ לחוצה לארץ אלא אם כן עמדו סאתים בסלע, א"ר שמעון שמעתי בפירוש אימתי בזמן שאין מצויין ליקח אבל בזמן שמצויין ליקח אפילו סאה בסלע אין יוצא, וכן היה ר' שמעון בן יוחאי אומר אלימלך מחלון וכליון גדולי הדור היו, ומפני מה נענשו שיצאו מארץ לחוצה לארץ. א"ר יהושע א"ר חייא בר אבא חס ושלום שאפילו מצאו סובים לא יצאו, אלא מפני נענשו, שהיה להם לבקש רחמים על דורס ולא בקשו שנאמר בזעקך יצילוך קבוציך: