ילקוט שמעוני/מלכים ב/רמז רמג
(חנני יוסיף) [והוספתי] על ימיך חמש עשרה שנה. ריש לקיש בשם בר קפרא אמר תוספתו של הקב"ה מרובה על העקר, קין עקר והבל על ידי שהוא תוספת נולד הוא ושתי תאומות עמו. יוסף עקר ובנימן על ידי שהוא תוספת העמיד עשרה בנים דכתיב בני בנימין בלע ובכר וגו'. עד עקר ושלה על ידי שהוא תוספת הוא מעמיד עשרה בתי דינים הה"ד ובני שלה בן יהודה ער אבי לכה ולעדה אבי מרשא ומשפחות עבודת בית הבוץ לבית אשבע וגו'. עקר שנותיו של איוב לא היו אל ק"י שנים ונתוספו לו מאה וארבעים שנה. עקר מלכותו של חזקיה לא היו אלא י"ד שנה ונתוספו לו חמש עשרה שנה שנאמר הנני יוסיף על ימיך חמש עשרה שנה. ישמעאל עקר ובני קטורה ע"י שהם תוספת ותללד לו את זמרן וגו', כיון שראו הנביאים שתוספת הקב"ה יתר על העקר התחילו מברכין את ישראל בתוספת. משה אמר יוסף ה' עליכם ככם אלף פעמים. דוד אמר יוסף ה' עליכם עליכם ועל בניכם, אף לעולם הבא בלשון הזה הקב"ה מקבץ את גליותיהם של ישראל שנאמר והיה ביום ההוא יוסיף ה' ה' שנית ידו. ויאמר ישעיהו (ישאו) [קחו] דבלת תאנים והלא בשר חי כשאתה נותן עליו דבלת תאנים מיד הוא נסרח, אלא הא כיצד נותן דבר המחבל לתוך דבר שנתחבל כדי לעשות בו נס בתוך נס (שאר קיטעא כתוב בענין דאלישע ברמז רנ"ו). מכתב לחזקיהו מלך יהורם בחלותו ויהי מחליו א"ר שמואל בר נחמני מכאן שהיה בין חולי לחולי חולי כבד משניהם. א"ר לוי אברהם חדש זקנה אמר לפני הקב"ה רבש"ע אדם ובנו נכנסים למקום אחד ואין אדם יודע את מי יכבד ומתוך שאתה מעטרו בזקנה אדם יודע למי יכבד, אמר לו הקב"ה חייך דבר טוב תבעת וממך הוא מתחיל, מתחלת הספר ועד כאן לא נכתב זקנה, וכיון שעמד אברהם אבינו ניתן לו זקנה שנאמר ואברהם זקן. יצחק חדש יסורין אמר לפניו רבש"ע אדם מת בלא ייסורין מדת הדין מתוחה כנגדו מתוך שאתה מביא עליו יסורין אין מדת הדין מתוחה כנגדו, אמר לו הקב"ה חייך דבר טוב תבעת וממך הוא מתחיל, הדא הוא דכתיב ויאמר ליוסף הנה אביך חולה. חזקיהו חדש עמידת חולי אמר לפניו רבש"ע אלו העמדת אותו עד יום מותו אינו עושה תשובה אבל מתוך שאדם חולה ועומד הוא עושה תשובה שלמה, אמר לו הקב"ה חייך דבר טוב תבעת וממך הוא מתחיל, הה"ד מכתב לחזקיהו חזקיהו (ד) לוה ישן ופרע נעור כשעלה סנחרבי עליו הפילו האלקים לפניו הוה ליה למימר שירה על מפלתו ולא אמר, ומה היה לו הפילו האלקים במטה וחלה כדי שיאמר שירה שנאמר מכתב לחזקיהו: