ילקוט שמעוני/מלכים א/רמז ריח
כי עזבו בריתך בני ישראל, למה נמשלו ישראל לאגוז שנאמר אל גנת אגוז ירדתי, מה האגוז הזה חלק ומי שאינו אומן לעולות בו מיד הוא נופל שצריך לשמור את עצמו שלא יפול ממנו, כך כל מי שמשרה את ישראל צריך לישמר שלא יטול את שלו מתחת ידיהם, משה אצר שמעו נא המורים ונאמר לו לכן לא תביאו את הקהל הזה. ישעיה אמר ובתוך עם טמא שפתים אנכי יושב, מיד ובידו רצפה, מהו רצפה אר"ש בר נחמני רצץ פה שאמרה דלטוריא על בני. אליהו אמר כי עזבו בריתך בני ישראל ומה נאמר לו ואת אלישע בן שפט תמשח לנביא תחתיך. ר' יוחנן שמע לה מן הדין קריא משא דמשק וגו' עומד בדמשק ומכריז ערי ערוער והלא אין ערוער אלא בתחום מואב, אלא שס"ה בתי אלילים היו בדמשק והיו עובדים לכל אחד ואחד יומו והיה להם יום אחד והיו עובדים את כלם, באותו היום אמר לו הקב"ה אליהו עד שאתה מקטרג את בני לך לדרכך דמשק וקטרג עליהם, ר' אבהו ור' שמעון בן לוי הוו עלין להדין קסרין אמר ליה ר' אבהו לר"ש בן לוי מה אנן עלין למדינתהון דמחרפיא ומגדפיא, נחת ר"ש בן לוי מן חמריה וספא ליה חלא ויהב ליה בפומיה אמר ליה מרהו כן אמר ליה אין הקב"ה רוצה במי שאמר דדלטוריא על ישראל דכתיב אל תראוני שאני שחרחורת, וכתיב אל תלשן עבד אל אדוניו: