ילקוט שמעוני/ישעיהו/רמז תלב
לך עמי בא בחדריך. מגיד משנתנה רשות למשחית לחבל אינו מבחין בין צדיק לרשע שנאמר ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בקר, ואומר הנני אליך והוצאתי את חרבי מתערה, ואומר והיה בעבור כבודי וגו' ללמדך שתהא נכנס בכי טוב ויוצא בכי טוב. וכן אתה מוצא שהיו האאבות והנביאים נוהגים בדרך ארץ שנאמר וישכם אברהם בבקר, וישכם יעקב בבקר, וישכם שמואל בבקר, והרי דברים ק"ו אם האבות והנביאים שהלרו לעשות רצונו של מי שאמר והיה העולם נהגו בדרך ארץ, שאר כל אדם על אחת כמה וכמה. וכה"א תשת חשך ויהי לילה וגו' הכפירים שואגים לטרף וגו' תתן להם ילקוטון, ואומר תזרח השמש יאספון מכאן ואילך יצא אדם לפעלו, ואומר מה רבו מעשיך וגו'. שנו רבותינו דבר בעיר כנס רגליך שנאמר ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בקר, ואומר לך עמי בא בחדריך, ואומר מחוץ תשכל חרב ומחדרים אימה. מאי ואומר וכי תימא הני מילי בלילליא אבל ביממא לא, ת"ש לך עמי בא בחדריך. וכי תימא הני מילי היכא דליכא אימתא מגואי אבל היכא דאיכא אימתא מגואי כי נפיק ביני אינשי צוות טפי מעלי, ת"ש מוץ תשכל חרב אף על גב דבחדרים אימה מחוץ תשכל חרב. רבא בעידן ריתחא הוה סכר כוי דכתיב כי עלה מות בחלונינו:
אבוה דרבי זירא עבד גביותא תליסר שנין, כי הוה אתי ריש נהרא למתא כי הוה חזי רבנן אמר לך עמי בא בחדריך, כי הוה חזי אינשי דמתא אמר האידנא נכיס אבא לפום בריה וברא לפום אבא ומיטמרו כלהו, כי אתי ריש נהרא אמר ממאן נבעי, כי קא ניחא נפשיה אמר שקולו תליסר מעי דציירי בסדיני ואהדרו לפלניא דשקלתינהו מיניה ולא אצטריכו לי:
לך עמי בא בחדריך, אל תעמוד כנגד השעה אלא תן לה מקום ששהרי אני נתתי מקום לשעה שנאמר השיב אחור ימינו. נבות עמד כנגד השעה ונפל. אברהם ברח מפני נמרוד, יצחק מפני פלשתים, יעקב מפני עשו, משה מפני פרעה, דוד מפני שאול ומפני אבשלום בנו, ד"א בוא בחדריך התסתכל בחדרי לבך על מה ולמה הבאתי עליך יסורים, כמד"א חופש כל חדרי בטן, דולא תהא קורא תגר אחר מדת הדין אלא סגור דלתיך בעדך. חבי כמעט רגע עד יעבר זעם (כתוב ברמז תרנ"ה):