ילקוט שמעוני/ישעיהו/רמז תכב
ויקרא ה' אלהים צבאות ביום ההוא לבכי ולמספד. אמרו לפניו רבש"ע כתיב הוד והדר לפניו ואתה אמרת לבכי ולמספד], אמר להם אנא מוליף לכון הה"ד פשוטה ועזרה וחגורה על חלצים על שדים סופדים על חרבן ראשון ועל חרבן שני. על שדה חמד על בית חמדתי שעשיתי אותו כשדה שנאמר ציון שדה תחרש. ועל גפן פוריה אלו ישראל כמד"א גפן ממצרים תסיע. בר קפרא אמר אמר הקב"ה למלאכי השרת מלך בשרר ודם כשהוא אבל מהו עושה אמרו לו תולה השק על פתחו, אמר להם אף אני אעשה כן אלביש שמים קדרות. מכבה את הפנסים אף שמש וירח קדרו. מהלך יחף אף בסופה ובשערה דרכו ועענן אבק רגליו. יושב ודומם ישב בדד וידום. מכפה את המטות עד די כרסוון רמיו, מבזע פופרון דידיה בצע אמרתו, יושב ובוכה ומקונן אף ויקרא ה' אלהים צבאות ביום ההאו לבכי ולמספד וקראו למקוננות ותבאנה: