ילקוט שמעוני/ירמיהו/רמז שכח
ועשרה אנשים נמצאו בם ויאמרו אל ישמעאל אל תמיתנו. זה שאמר הכתוב: "אם ישמעו ויעבודו יבלו בטוב ימיהם ואם לא ישמעו בשלח יעבורו" (איוב לו יא ויב), אם שומעים ישראל להקב"ה, ועובדין אותו אמלא ימיהם בטובה כשם שאמר דוד: "ימי שנותינו בהם שבעים שנה" (תהילים צ), וכשם שאמר משה: "את מספר ימיך אמלא" (שמות כג כו), יבלו בטוב ימיהם אתה מוצא שתי שנים עשתה הארץ פירות מרובים מה שלא עשתה כל ימות העולם, שנה אחת בכניסתן לארץ: "ובתים מלאים כל טוב אשר לא מלאת" (דברים ו יא), וכתיב: (כא) "ויכרתו משם זמורה" (במדבר יג כג) ועשרה בני אדם טוענים אותו, ושנה אחת שגלו מן הארץ דכתיב ועשרה אנשים נמצאו בם ויאמרו אל ישמעאל אל תמיתנו כי יש לנו מטמונים בשדה חטים ושעורים שלא היה להם מקום היכן ליתן והיו טומנים אותם בשדה, וכתוב אחד אומר: "טובים היו חללי חרב מחללי רעב" (איכה ד ט) ואילו שמעו שלהם היה, ואם לא ישמעו בשלח חרב מחללי רעב ואילו שמעו שלהם היה, ואם לא ישמעו בשלח יעבורו, שלח מעל פניו ויצאו:
והבור אשר השליך שם ישמעאל את כל פגרי האנשים אשר הכה ביד גדליהו, וכי גדליהו הרגם והלא ישמעאל הרגם, אלא מתוך שהיה לו לחוש לעצת יוחנן בן קרח ולא חש מעלה עליו הכתוב כאלו הרגם. א"ר אבא האי לישנא בישא אע"ג דלקבולי לא איבעי ליה למיחש ליה מבעי ליה: