ילקוט שמעוני/ירמיהו/רמז רעב


כי אויל עמי אותי לא ידעו, אמר ר' יודא בר' סימון ולא הוו ידעין אלא שדשו בעקב, ודכוותה ידע שור קונהו וגו' ישראל לא ידע, ולא הוו ידעין אלא שרשו בעקב, ודכוותה והיא לא ידעה כי אנכי נתתי לה ולא הוות ידעה אלא שדשה בעקב: