ילקוט שמעוני/ירמיהו/רמז רנז


דבר אחר ירמיה ירם יה, עשר מסעות נסעה השכינה, מכרוב לכרוב, מכרוב למפתן הבית, ממפתן הבית לכרובים, מכרובים לשער הקדמוני, משער הקדמוני לחצר, ומחצר למזבח, וממזבח לגג, ומגג לחומה, ומחומה לעיר, ומעיר להר הזיתים, מכרוב לכרוב וכבוד אלהי ישראל נעלה מעל הכרוב אשר היה עליו (על הכרוב השני), מכרוב למפתן הבית וירם כבוד ה' מעל הכרוב על מפתן הבית, ממפתן לכרובים ויצא כבוד ה' והא לא הוה צריכא למימר אלא ויבא כבוד ה'. משלו משל למה הדבר דומה למלך שהיה יוצא מתוך פלין שלו והיה מנשק בכתלים ומגפף בעמודים ואמר הוי שלום ביתי הוי שלום פלטין דידי, כך היתה השכינה מנשקת בכתלים ומגפפת בעמודים ואומרת הוי שלום ביתי הוי שלום פלטין דיד, מכרובים לשער הקדמוני וישאו הכרובים את כנפיהם וירומו מן הארץ לעיני, משער הקדמוני לחצר והחצר מלאה את נוגה כבוד ה', מן החצר למזבח ראיתי את ה' נצב על המזבח. מן המזבח לגג טוב שבת על פנת גג, מן הגג לחומה הנה ה' נצב על חומת אנך, מן החומה לעיר קול ה' לעיר יקרא, מן העיר להר הזיתים שנאמר ויעל כבוד ה' מעל תוך העיר ויעמוד על ההר, א"ר יוחנן שלש שנים ומחצה עשתה השכינה שרויה בהר הזיתים ומכרזת שלש פעמים בכל יום ואומרת שובו בנים שובבים וארפא משובותיכם, וכיון שלא חזרו התחילה השכינה פורחת באריר ואומרת את הפסוק הזה אלכה ואשובה אל מקומי עד אשר יאשמו ובקשו בני בצר להם ישחרוננני. ד"א ירמיהו שבימיו נעשה בית המקדש אירימון. ד"א שבימיו נתרוממה מדת הדין. בן חלקיהו. א"ר יודן ברבי סימון מאותו שבט שכתוב בו אני חלקך ונחלתך. ר' אבא בר כהנא פתח צהלי קולך בת גלים (כתוב ברמז תי"ו). אמר ר' שמואל בר נחמני ארבעהה הם שבאו ממשפחת נכריה ואלו הם, פנחס, ואוריה, יחזקאל, וירמיה. פנחס את מוצא בשעה שבא ליחס את ישראל אמרו לו את בא ליחסנו אלעזר למי היה נשוי לא לבתו של פוטיאל, לא כך כתיב ואלעזר בן אהרן לקח לו מבנות פוטיאל, וכיון שראה הקב"ה שהם מזלזלים בו התחיל ליחסו פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן כהן בן כהן קנאי בן קנאי. אוריה היו ישראל מזלזלים אחריו ואומרים לא גבעוני הוא וגם איש היה מתנבא בשם ה' אוריה בן שמעיהו מקרית יערים, וכתיב ועריהם גבעון והכפירה וקרית יערים, הוצרך הכתוב ליחסו ואעידה לי עדים נאמנים את אוריה הכהן וגו'. ויחזקאל היו ישראל מזלזלים אחריו ואומרים לא מבני בניה של רחב הזונה הוא הוצרך הכתוב ליחסו היה דבר ה' אל יחזקאל בן בוזי הכ הן. ירמיה היו מזלזלים אחריו ואומרים לא מבני בניה של רחב הזונה הוא וצריך הכתוב ליחסו דברי ירמיהו בן חלקיהו: