ילקוט שמעוני/ירמיהו/רמז רנו


רבי יהושע דסיכנין פתח עבד משכיל ימשול בבן מביש, (א) עבד משכיל זה ירמיהו, ימשול בבן מביש אלו ישראל שביישו עצמם לע"א. א"ר אבא בר כהנא ייתי ברא דמקלקלתא דתקנת עובדיה ויוכח לברא דמתקנתא דקלקל עובדדיה, אתה אמוצא כל מה שכתוב בתורה בישראל לגנאי כו' (כתוב ברמז י"א)). ובתוך אחים יחלק נחלה זה ירמהיה דכתיב ויצא ירמיהו מירושלים וגו', רב אמר ליטול חלקו יצא, רבי בנימין בן לוי אמר (ב) למישרי תמן נבואן סגיאן, דבר ירמיהו אין כתיב כאן אלא דברי ירמיהו, לפיכך צריך לומר דברי ירמיהו. רבי שמואל בר נחמני פתח אני אמרתי לכם כי החרם תחרימם אם לא תורישו את יושבי הארץ ואתם לא עשיתם כן אלא ואת רחב הזונה ואת בית אביה ואת כל אשר לה החיה יהושע, הרי ירמיה בא מבני בניה ועושה לכם דברים של שכים בעיניכם ולצנינים בצדיכם. רבי יודן בר' סימון פתח נביא אקים להם מקרב אחיהם כמוך, וכתיב ולא קם נביא עוד בישראל כמשה ואת אמרת כמוך אלא כמוך בתוכחות. אתה מוצא כל מה שכתוב בזה כתוב בזה, זה נתנבא ארבעים שנה וזה נתנבא ארבעים שנה, זה נתנבא על יהודה וישראל וזה נתנבא על יהודה וישראל, זה עמדו בני שבטו כנגדו וזה עמדו בני שבטו כנגדו, זה הושלך ליאור וזה הושלך בבור, זה הוצל על ידי אמה וזה הוצל ע"י עבד, זה בא בדבברי תוכחות וזה בא בדברי תוכחות. ד"א דברי ירמיהו קינוי דירמיהו איכה ישבה בדד איכה יועם. ד"א (ג) מיתוי דירמיהו אשר למות לממות. ד"א דברי ירמיהו א"ל הקב"ה לירמיהו דברי אנא בעי גביהון, אני אמרתי הלם אנכי ה' אלהיך והם לא עשו כן אלא אומרים לעץ אבי אתה, אני אמרתי להם לא יהיה לך והם לא עשו כן אלא המשתחוים על הגגות לכל צבא השמים, אני אמרתי לא תשא והם לא עשו כן אלא והמשתחוים על הגגות לכל צבא השמים, אני אמרתי לא תשא והם לא עשו כן אלא אכן לשקר ישבעו, אני אמרתי להם זכור את יום השבת והם לא עשו כן אלא ואת קדשי בזית ואת שבתותי חללת, אני אמרתי להם כבד את אביך והם לא עשו כן אלא אב ואם הקלו בך, אני אמרתי להם לא תרצח והם לא עשו כן אלא הגנוב רצוח ונאוף, אני אמרתי להם לא תענה ברעך עד שקר והם לא עשו כן אלא וידרכו את לשונם קשתם שקר, אני אמרתי להם לא תחמוד והם לא עשו כן אלא וחמדו שדות וגזלו בתים: