ילקוט שמעוני/ויקרא/רמז תרנב
רבי יהודה בשם ר"ש בן פזי פתח שמע בני וקח אמרי הרבה מות צויתי אתכם בשביל לזכות אתכם. אמרתי לגכם ויקחו אליך פרה אדומה שמא בשבילי לא בשביל לזכות אתכם שנאמר והזה הטהור על הטמא. אמרתי לכם ויקחו לי תרומה לא בשביל לזכות אתכם שנאמר ועשו לי מקדש כביכול אמר הקדוש ברוך הוא קחו אותי לכם ואדור ביניכם. תקחו תרומה אין כתיב כאן אלא ויקחו לי תרומה אמרתי לכם אותיאתם לוקחים. ויקחו אליך שמן זית זך וכיאור צריך והלא נהורא עמיה שרא אלא בשבשיל לזכות אתכם ולכפר על נפשותיכם שמשולה כנר דכתיב נר ה' נשמת אדם עכשיו שאמרתי לכם ולקחתם לכם ביום הראשון כדי לזכות אתכם להוריד לכם מטר. רבי מני פתח כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך לא אמר דוד הפסוק הזה אלא בשביל לולב, השדרה דומה לשדרו של אדם, וההדס דומה לעין, וערבה דומה לפה, ואתרוג דומה ללב [אמר דוד] אין בכל האברים גדול מהן והן שקולין ככל הגוף הוי כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך. דבר אחר ולקחתם לכם אחר כל אותה החכמה שכתוב בשלמה החכמה והמדע נתון לך ותרב חכמת שלמה וגו' ויחכם מכל האדם ישב לו תמיה על ארבע מינין הללו שנאמר שלשה אלה נפלאו ממני פסח מצה ומרור. וארבעה לא ידעתי אלו ארבעת מינין הללו שבקש שלמה לעמוד עליהן. פרי עץ הדר מי יאמר שהוא אתרוג כל אילנות עושין פירות הדר כפות תמרים התורה אמרה טול שתי כפות תמרים להלל בהן והוא אינו נוטל אלא לולב, לולב ליבה של תמרה. וענף עץ עבות מי יאמר שהוא הדס הרי הוא אומר במקום אחר צאו ההר והביאו עלי זית. וערבי נחל כל האילנות גדלין על המים וד' לא ידעתי. חזר ומזכירן פעם אחרת שלשה המה מיטיבי צער אלו ארבעת מינין שכל אחד ואחד מישראל הולך ורץ ליקח מהן להלל להקדוש ברוך הוא והן נראין קטנים בעיני בני אדם וגדולים להקדוש ברוך הוא, ומי פירש להן לישראל על ארבעת מינין הללו שהן אתרוג לולב הדס וערבה חכמים. שנאמר והמה חכמים מחוכמים: