ילקוט שמעוני/ויקרא/רמז תרנא
מנין שיקריבו מוספי שבת עם אימורי הרגל. תלמוד לומר מלבד שבתות ה' מלבד מתנותיכם ומלבד כל נדריכם ומלבד כל נדבותיכם מה תלמוד לומר לפי שנאמר אלה תעשו לה' במועדיכם יכול אין לי קרב ברגל אלא קרבנות הרגל בלבד תלמוד לומר מלבד וגו'. מנין לקרבנות [היחיד וקרבנות] צבור שהודרו לפני הרגל שיבואו ברגל ושהודרו לבוא ברגל שבואו ברגל. תלמוד לומר מלבד מתנותיכם מלבד כל נדריכם ומלבד כל נדבותיכם. אשר תתנו לה' לרבות העופות והמנחות להתיר כולן לבוא ברגל. יכול רשות תלמוד לומר אלה תעשו לה' במועדיכם אם להתיר כבר התיר אם כן למה נאמר אלה תעשו לה' במועדיכם לקבען [חובה] שכולן יבואו ברגל. יכול באיזה רגל שירצה. תלמוד לומר ובאת שמה והבאתם שמה אם להתיר כבר התיר אם לקבען כבר קבעה אם כן למה נאמר ובאת שמה והבאתם שמה לקבען חובה שלא יביאם אלא ברגל הראשון שפגע בו. יכול אם עבר עליו הרגל ולא הביא יהא עובר עליו משום בל תאחר תלמוד לומר אלה תעשו לה'. במועדיכם אינו עובר עליו עד שיעברו עליו רגלי השנה כולה. דש"א שלשה רגלים כסדרן וחג המצות ראשון. כיצד נדר לפני הפסח עד שיעברו עליו הפסח והעצרת והחג. נדר לפני העצרת עד שיעברו עליו העצרת והחג [והפסח והעצרת והחג]. נדר לפני החג עד שיעברו עליו החג והפסח והעצרת והחג. בית שמאי אומרים יכול יחוג אדם בשבת) [ביום טוב]. תלמוד לומר אך (ביום טוב) [במועד] אתה חוגג ואי אתה חוגג (בשבת) [ביום טוב]. ב"ה אומרים יכול יחוג אדם (ביום טוב) [בשבת] תלמוד לומר אך (במועד) [ביום טוב] אתה חוגג אי אתה חוגג (ביום טוב) [בשבת] באספכס את תבואת הארץ עבר את השנה שתעשה את החג באסיפת פירות יכול באסיפת כל הפירות, תלמוד לומר באספך מגרנך ומיקבך מגרנך ולא כל גרנך מיקבך ולא כל יקבך. אי מגרנך ויקבך יכול מקצת, תלמוד לומר באספכם את תבואת הארץ. הא כיצד השתדל לעבר את השנה שתעשה את החג ברוב אסיפת פירות. תחוגו את חג ה' שבעת ימים תשלומי כל שבעה ביום הראשון שבתון שבות וביום השמיני שבתון שבות:
ולקחתם לכם. רבי אבא בר כהנא פתח קחו מוסרי ואלכסף משכר לקיחה אתה למד שכר לקיחה במצרים כתיב ולקחתם אגודת אזוב בכמה טימין בארבעה מנה בחמשה מנה היא שעמדה להם בביזת מצרים בביזת היום בביזת סיחון ועוג בביזת שלשים ואחד מלכים. לולב שהוא עומד לאדם בכמה דמים וכמה מצות יש בה על אחת כמה וכמה לכך משה מזהיר את ישראל ואמר להם ולקחתם לכם ביום הראשון. ותודיעני אורח חיים אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם הודיעני באיזה פילון מפולש (לעתיד לבוא) [לחיי העולם הבא] אמר ליה הקדוש ברוך הוא אמר ליה הקדוש ברוך הוא לדוד אם חיים אתה מבקש צפה ליראה שנאמר יראת ה' תוסיף ימים. רבי עזריה אמר א"ל הקדוש ברוך הוא לדוד אם חיים אתה מבקש צפה ליסורין שנאמר ודרך חיים תוכחות מוסר. שובע שמחות את פניך, שבענו בה' שמחות משנה מקרא תלמוד הלכה ואגדה. דבר אחר את תקרי שובע שמחות אלא שבע שמחות אלו שבע כתות של צדיקים שהן עתידין להקביל פני שכינה ופניהם דומות לחמה וללבנה לרקיע לברקים לכוכבים ולשושנים ולמנורת בית המקדש. נעימות בימינך נצח אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא רבון העולמים ומי מודיעני אי זו כת החביבה והנעימה שבהם. תרין אמוריאין חד אמר זו היא שבאה מכח מצות ומעשים טובים. ואחרינא אמר אלו סופרים ומשנים שהם מלמדים את התינוקות לאמיתן שהן עתידין לישב בימינו של הקדוש ברוך הוא הדא הוא דכתיב נעימות בימינך נצח. דבר אחר שובע שמחות את פניך אלו שבע מצות שבחג ארבע מינין שבלולב וסוכה וחגיגה. אם שמחה למה חגיגה ואם חגיגה למה שמחה. אמר ר' אבין משל לשנים שנכנסו אצל הדיין ולית אנן ידעין הידין נצוחיא אלא מאן דנסיב ביין בידיה אנן ידעין דהוא נצח. כך לפי שישראל ושרי אומות העולם נכנסים (ומקטרגין) [לדין] לפני הקדוש ברוך הוא בראש השנה לית אנן ידעין מאן אינון נצוחיא אלא ממה שישראל יוצאון מלפני הקדוש ברוך הוא ולולביהן בידיהן ואתרוגיהן בידיהן אנן יודעין דישראל איגון נצוחיא. דבר אחר ולקחתם לכם ביום הראשון הדא הוא דכתיב פנהאל תפלת הערער ולא בזה את תפלתם וגו'. רבי יצחק פתר קריא בדורות הללו שאין לא מלך ולא נביא ולא אורים ותומים ואין להם אלא תפלה זו בלבד אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם אף היא לא תבזה. תכתב זאת לדור אחרון אלו הדורות הללו שהן נטוין למיתה. ועם נברא יהלל יה שעתיד הקדוש ברוך הוא לבראתו בריה חדשה. ומה עלינו [לעשות] ליקח לולב ואתרוג לקלס להקדוש ברוך הוא לפיכך משה מזהיר את ישראל ואומר להם ולקחתם לכם ביום הראשון. דבר אחר ולקחתם לכם ביום הראשון הדא הוא דכתיב ויעלוזו שדי וכל אשר בו. יעלוז שדי זה העולם הזה דכתיב ויהי בהיותם בשדה. וכל אר בו אלו הבריות כמד"א לה' הארץ ומלואה. אז ירננו (כל) עצי יער אלו האילנות שהן עושין פירות. [כל עצי יער אלו האילנות שאין עושין פירות]. לפני ה' למה כי בא לשפוט בראש השנה. ארחץ בנקיון כפי במקח ולא בגזל. ואסובבה את מזבחך ה' לשמוע בקול תודה אלו הקרבנות. ולספר כל נפלאותיך אמר רבי אבין זה הלל שיש בו לשעבר ושי בו לדורות ויש בו לימות המשיח וישבו לימות גוג ומגוג ויש בו לעתיד לבוא. יש בו לשעבר בצאת ישראל ממצרים. וישבו לדורות לא לנו. ויש בו לימות המשיח אהבתי כי ישמע ה'. כל גוים סבבוני לימות גוג ומגוג. אלי אתה ואודך לעתיד לבוא. דבר אחר ולקחתם תני רבי חייא שתהא לקיחה לכל אחד ואחד (מכם). לכם משלכם ולא מן הגזל. אמר ר' לוי כל מי שנוטל לולב גזול למה הוא דומה לליסטים שהוא יושב בפרשת דרכים ומקפח את העוברים ואת השבים. חד זמן עבר חד לגיון בעילמיגבי דימוסיא דחדא מדינתא. וקם עלוהי וקדמיה וקפחיה ונסב כל דהיה גביה. בתר יומין איתסב ההוא ליסטאה ואיתיהב בפולק. שמע ההיא לגיונא ואזלי' לגביה. א"ל קום הב לי כל מה דקפח ההוא גברא ונסב מינאי ואנא מילף עלך וכו'. א"ל כל מה דקפחית ונסבית מינך ליתלי אלא טפיטא הדין דהוה מן דידך א"ל הב לי ואנא מילף עלך זכו קדם מלכא יהב ליה טפיטא דנסב מיניה אמר למחר את נפיק לדינא קדם מלכא קרי לך ואמר לך אית לך בר נש דמילף עלך זכו זאת א"ל אות לגיון פלן והוא משלח וקרי לי ואנא מילף עלך זכו. למחר נפק לדינא קרי ליה מלכא א"ל אית לך בר נש מילף עלך וכו אמר ליה לגיון פלן. שלח מלכא וקרי ליה א"ל מה את מכיר ומילף זכו בהדין גברא א"ל חכים אנא בההוא זימנא דשלחתני למגבי דימוסיא דמדינתא פלגיתא קם עלי וקדמי וקפחי ונסב כל דהוה גבי והדין טפיטא מסהיד עליו. התחילו הכל אומרים אוי לו לזה שנעשה סניגורו קטיגורו. כך אדם לוקח לולב לזכות בו. ואם היה גזול הוא צווח לפי הקדוש ברוך הוא ואומר גזול אני חמוס אני ומלאכי השרת אומרים אוי לו לזה שנעשה סניגורו קטיגורו:
ביום הראשון זה חמשה עשר ואת אמרת ביום הראשון. רבי מני דשאב ורבי יהושע דסיכנין בשם רבי לוי משל למדינה שהיתה חייבת ליפס למלך והלך המלך לגבותה. יצאו בתוך חמשה עשר מיל גדולי המדינה וקראתו וקילסו אותו. והתיר המלך שליש מדימיסיא שלהן. בתוך חמשה מיל יצאן פטרופלי המדינה וקילסו אותו והתיר להם שליש מדימוסיא שלהן. וכיון שנכנס המלך למדינה יצאו כל בני המדינה לקראתו וקילסו אותו וא"ל מלכא מה דאזל אזל מכאן ולהלן חושבנא. כך באין ישראל בראש השנה ועושין תשובה. והקדוש ברוך הוא מתיר להם שליש של עונותיהם. באין עשרת ימי תשובה ומתענין הכשרים והקדוש ברוך הוא מתיר להן רוב עונותיהן. כיון שבא יום הכפורים וכל ישראל מתענין הקדוש ברוך הוא סולח לכל עונותיהן. אמר רבי כתיב כי עמך הסליחה למען תורא הסליחה מופקדת אצלך מראש השנה. וכל כך למה. למען תורא ליתן אימתך על הבריות. מיהכ"פ עד החג כל ישראל עסוקין במצות זה עוסק בסוכתו וזה עוסק בלולבו וביום טוב הראשון של חג הם נוטלין לולביהן ואתרוגיהן בידיהן. ומקלסין להקדוש ברוך הוא והקדוש ברוך הוא אומר להן כבר מחלתי לכם על מה שעבר מכאן ואילך חשבו עונותיכם [לפניכם]. לפיכך אמר ביום הראשון ראשון לחשבון עונות מיום הראשון של מועד ואילך. ביום הראשון ביום ולא בלילה. ביום הראשון ואפילו בשבת. אין דוחין את השבת אלא יום הראשון של חג בלבד. פרי עץ הדר עץ שטעם עצו ופריו שוה זה אתרוג. בן עזאי אומר הדר זה הדר באילנו משנה לשנה תירגם עקילס הדר [הידור] שהוא דר על פני המים. כפות תמרים ר' טרפון אומר כפות ולא פרוד שאם היה פוד יכפתנו. וענף אץ עבות עץ שענף עצו דומה לקליעה זה הדם. וערבי נחל אין לי אלא של נחל של בקעה ושל הרים מנין. תלמוד לומר וערבי נחל. (ב' ערבות) אבא שאול אומר וערבי שתים ערבה ללולב וערבה למקדש. רבי ישמאל אומר פרי עץ הדר אחד וכפות תמרים אחד וענף עץ עבות שלשה וערבי נחל שתי דליות ואחת שאינה קטומה. רבי טרפון אומר אפילו שלשה קטומין, רבי עקיבא אומר פרי עץ הדר זה הקדוש ברוך הוא דכתיב ביה הוד והדר לבושת. כפות תמרים זה הקדוש ברוך הוא דכתיב [ביה] צדיק כתמר יפרח. וענף עץ עבות זה הקדוש ברוך הוא דכתיב ביה והוא עומד בין ההדסים וערבי נחל זה הקדוש ברוך הוא דכתיב ביה סולו לרוכב בערבות. דבר אחר עץ הדר זה אברהם אבינו שהידרו הקדוש ברוך הוא בשיבה טובה. דכתיב ואברהם זקן בא בימים. כפות תמרים זה יצחק אבינו שהיה כפות על גבי המזבח. וענף עץ עבות זה יעקב אבינו מה הדם הזה רחוש בעלים כך היה יעקב רחוש בבנים, וערבי נחל זה יוסף מה ערבה זו כמושה ויבשה לפני שלשת המינין כך מת יוסף לפני אחיו. דבר אחר פרי עץ הדר זו אמנו שרה שהידרה הקדוש ברוך הוא בשיבה טובה דכתיב ואברהם ושרה זקנים. וכפות תמרים זו אמנו רבקה מה תמרה זה יש בה אוכל ויש בה קיצים כך העמיד רבקה צדיק ורשע. וענף עץ עבות זו אמנו לאה מה הדס רחוש בעלים. כך היתה לאה רחושה בבנים ערבי נחל. זו אמנו רחל. מה ערבה זו כמושה ויבשה לפני שלשת המינין כך מתה רחל לפני אחותה. דבר אחר פרי עץ הדר זו סנהדרי גדולה של ישראל שהידרם הקדוש ברוך הוא (בשיבה) דכתיב מפני שיבתה תקו' והדרת פני זקן. כפות תמרים אלו תלמידי. חכמים שהן כופין עצמן ללמוד תורה אלו מאלו. וענף עץ עבות. אלו שלש שורות של תלמידי חכמים שיושבין לפני סנהדרין. וערבי נחל אלו סופרי הדיינין שהן עומדין לפני סנהדרין אחד מימין ואחד משמאל. דבר אחר פרי עץ הדר אלו ישראל. מה אתרוג זה יש בו ריח ויש בו אוכל. כך ישראל יש בהן בני אדם שהן בעלי תורה ובעלי מעשים טובים. כפות תמרים אלו ישראל. מה תמרה זו יש בה אוכל ואין בה ריח. כך ישראל יש בהן בעלי תורה ואין בהן מעשים [טובים] וענף עץ עבות אלו ישראל. מה הדס הזה יש בו ריח ואין בו אוכל. הך ישראל יש בהם בני אדם שיש בידיהם מעשים טובים ואין בהן תורה. וערבי נחל אלו ישראל, מה ערבה זו אין בה [לא] טעם ולא ריח, כך ישראל יש בהן בני אדם שאינם לא בעלי תורה ולא בעלי מעשים, אמר הקדוש ברוך הוא לאבדן אי אפשר אלא יעשו כולן אגודה אחת והן מכפרין אלו על אלו, לפיכך משה מזהיר את ישראל ואומר להם ולקחתם לכם. אמר רבי ברכיה בשם רבי אבא בר כהנא בזכות ולקחתם לכם ביום הראשון אני נגלה לכם ראשון ופורע לכם מן הראשון ובונה לכם את הראשון ומביא לכם את הראשון. אני נגלה לכם ראשון זה הקדוש ברוך הוא דכתיב אני ה' ראשון. ופורע לכם מן הראשון זה עשו הרשע דכתיב ויצא הראשון אדמוני. ובונה לכם את הראשון זה בית המקדש דכתיב כסא כבוד מרום מראושן מקום מקדשנו. ומביא לכם את הראשון, זה מלך המשיח דכתיב ביה ראשון לציון הנה הנם ולירושלים מבשר אתן. תניא לולב בין שאגוד בין שאינו אגוד כשר. רבי יהודה אגוד כשר שאינו אגוד פסול. מאי טעמא דרבי יהודה יליף לקיחה כתיב הכא ולקחתם לכם ביום הראשון וכתיב התם ולקחתם אגודת אזוב מה להלן אגודה אף כאן אגודה. ורבנן לא ילפי לקיחה לקיחה. מאן תנא להא דתנו רבנן לולב מצוה לאגדו ואם לא אגדו כשר מנו אי כרבי יהודה כי לא אגדו אמאי כשר אי כרבנן מאי מצוה, לעולם רבנן ומאי מצוה משום זה אלי ואנוהו. תנו רבנן ולקחתם שתהא לקיחה לכל אחד וחד. לכם משלכם להוציא את השאול ואת הגזול מכאן אמרו אין אדם יוצא ידי חובתו ביום טוב הראשון בלולבו של חברו אלא אם כן נותנו לו במתנה. ומעשה ברבן גמליאל ורבי יהושע ורבי אלעזר בן עזריה ורבי עקיבא שהיו באין בספינה ולא היה לולב אלא לרבי גמליאל שלקחו באלף זוז לידע כמה מצות חביבות עליהן נטלו רבן גמליא ויצא בו ונתנו לרבי יהושע ויצא בו והחזירו לרבן גמליאל וכו'. מילתא אגב אורחיה קמ"ל דמתנה על מנת להחזיר שמה מתנה. אמר רבי אלעזר ברבי צדוק כך היה מנהגן של אנשי ירושלים אדם יוצא מביאו ולולבו בידו [הולך לב"ה לולבו בידו] קורא קרית שמע לולבו בידו קורא בתורה ונושא את כפיו מניחו ע"ג הקרקע הולך לנחם אבלים ולבקר חולים לולב בידו הולך לבית המדרש משגרו ביד בנו ביד עבדו להודיעך כמה הם זריזין במצות ד' מנין שבלולב מעבין זה את זה דכתיב ולקחתם לקיחה תמה. אמר (רבה בר חנן) [ר' בר רבא] לא שנו אלא שאין לו אבל יש לו אין מעכבין. מיתיבי ארבעה מינין שבלולב שנים מהן עושין פירות ושנים מהן אין עושין פירות העושין פירות יהו זקוקין לשאין עושין פירות ושאין עושין פירות יהו זקוקין לעושין פירות. ואין אדם יוצא ידי חובתו בהן עד שיהו כולן באגודה אחת. וכן ישראל לא ישובו לארצם עד שיהו כולן באגודה אחת שנאמר הבונה בשמים מעלותיו ואגודתו על ארץ יסדה. תנאי היא דתניא לולב בין אגוד בין שאינו אגוד כשר וכו'. אמר (רבא) [רבה] לא לינקט אינש הושענא בסודרא דבעינא לקיחה תמה. אמר רבי אסי אתרוג של מעשר שני לדברי רבי מאיר אין אדם יוצא בו ידי חובתו ביום טוב. מצה של מעשר שני לדברי רבי מאיר אין אדם יוצא בה ידי חובתו בפסח. עיסה של מעשר שני לדברי רבי מאיר פטורה מן החלה. מתקיף לה רב פפא בשלמא עיסה דכתיב ראשית עריסותיכם. אתרוג נמי לכם משלכם, אלא מצה מי כתיב מצתכם. אמר רב יימא בר שלמיא אתיא להם לחם כתיב הכא לחם עוני וכתיב התם והיה באכלכם מלחם הארץ. מה התם לכם משלכם ולא משל מעשר הכא נמי משלכם ולא משל מעשר. תנו רבנן ולקחתם לכם שתהא לקיחה ביד כל אחד ואחד. לכם משלכם להוציא את השאול ואת הגזול. ביום ואפילו בשבת. ראשון ואפילו בגבולין. [הראשון] הא מלמד שאינו דוחה אלא יום טוב הראושן בלבד. אמר מר ביום ואפילו בשבת מכדי טלטול בעלמא הוא איצטריך קרא למישרי טלטול דרבנן אמר רבא לא נצרכא אלא למכשירי לולב ואילבוא דרבי אליעזר. דתניא לולב וכל מכשיריו דוחין את השבת דברי רבי אליעזר מאיטעמא [דר"א] אמר קרא ביום ואפילו בשבת. ורבנן ביום ולא בלילה. ורבי אליעזר נפקא ליה מסיפיה דקרא ושמחתם לפני ה' שבעת ימים ולא לילות. ורבנן אי מהתם הוה אמינא נילף ימים ימים מסוכה מה להלן ימים ואפילו לילות אף כאן ימים ואפילו ליותוכו' קא משמע לן. לולב הגזול פסול דכתיב ולקחתם לכם משלכם ויבש פסול דכתיב הדר. תנו רבנן פרי עץ הדר עץ שטעם עצו ופריו שוה הוי אומר זה אתרוג. ואימא פלפלין כדתניא היה רבי מאיר אומר ממשעמע שנאמר ונטעתם וגו' איני יודע שעץ מאכל הוא מה תלמוד לומר עץ מאכל עץ שטועם עצו ופריו שוה הוי אומר זה פלפלין. התם משום דלא אפשר היכי נעביד נינקוט חד לא מינכרה לקיחה. לינקוט תרי או תלת פרי אחד אמר רחמנא ולא שנים ושלשה פירות הילכך לא איפשר. רבי אומר אל תקרי הדר אלא הדיר מה הדיר מה דיר זה עד שבאו קטנים עדיין גדולים קיימין ויש בו תמימים ובעלי מומין אף הכא נמי כשבאו קטנים עדיין גדולים קיימין ויש בו תמימין ובעלי מומין. רבי אבהו אמר מהו הדר, הדר באילנו משנה לשנה, זה אתרוג. בן עזאי אומר אל תקרי הדר אלא הידור שכן בלשון יוני קרין למים הידור ואיזה פרי גדל על כל מים הוי אומר זה אתרוג. כפות תמרים ר' יהודה אומר משום רבי טרפון אם היה פרוד יכפתנו. וממאי אופתא, כפות מכלל שהוא פרוד והאי כפות ועומד לעולם. אימא כופרא, אמר אביי דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום. ואימא תרתי כפי תדמרי, כפת כתיב. ואימא חדא כפתא, ההוא כף קרו ליה. תנו רבנן וענף עץ עבות שענפיו חופין את עציו זה הדס. ואימא זיתא, בעינן עבות וליכא. ואימא דולבוא, בעינן עץ עבות וענפיו חופין את עציו וליכא. ואימא הירדוף. דרכיה דרכי נועם וליכא. רבא אמר מהכא והאמת והשלום אהבו. תנו רבנן קלועה כמין קליעה דומה לשלשלת זהו הס. תנא עבות כשר שאינו עבות פסול. היכי דמי עבות, דקאי תלתא טרפי בקינא. רבינא אמר אפילו תרי [וחד]. אמר רב כהנא להא הדס שוטה קרי ליה. נשרו רוב עליו [נשתיירו מעוטן] כשר ובלבד שתהא עבודתו קיימת. ומשכחת לה באסא מצראה דקיימי שבעה טרפי בחד קינא. ש"מ האי אסא מצראה כשר להושענא. [פשיטא] מהו דתימא הויאל ואית ליה שם לווי לא נתכשר תלמוד לומר וענף עץ עבות אמר רחמנא מכל מקום. תנו רבנן ערבי נחל שגדלות על הנחל. דבר אחר שעלה שלה משוך בנחל. אין לי אלא ערבי נחל, של בעל ושל הרים מנין, תלמוד לומר ערבי נחל מכל מקום. אבא שאול אומר ערבי נחל ב' אחת ללולב ואחת למקדש. ורבנן למקדש מנא להו. הילכתא גמירי לה. ערבי נחל פרט לצפצפה שגדלה בהרים. איזהו ערבה ואיזהו צפצפה, ערבה קנה שלה אדום ועלה שלה משוך ופיה חלק. צפצפה קנה שלה לבן ועלה שלה עגול ופיה דומה למגל. רבי ישמעאל אומר פרי עץ הדר א' כפת תמרים אחד ענף עץ עבות שלשה ערבי נחל ב' [אפילו ב'] קטומים אינו קטום. רב טרפון אומר אפילו שלשתן קטומין. ר' עקיבא אומר כשם שלולב אחד ואתרוג אחד כך הדס אחד וערבה אחת. כיול יהא אתרוג עמהן באגודה אחת. אמרת וכי נאמר וכפת והלא לא נאמר אלא כפת. ומנין שמעכבין זה את זה תלמוד לומר ולקחתם לכם שתהא לקיחה תמה: