ילקוט שמעוני/ויקרא/רמז תרמה
ובקצרכם את קציר ארצכם (כתוב בפרשת קדושים). שלשה גרים הם יש גר שנתגייר לשם אכילה א"ל הקדוש ברוך הוא נתגיירת בשביל הנבלה הרי היא נתונה לך שנאמר לגר אשר בשעריך תתננה. הגר השני להיות מתפרנס כעני הריהם נתונים לו שנאמר ובקצרכם את קציר וגו'. הגר השלישי שנתגייר לשמו של הקדוש ברוך הוא א"ל הקדוש ברוך הוא הרי הוא שקול עלי כאחד מכם שנאמר הקהל חוקת אחת וגו' תורה אחת וגו' יהיה לכם ולגר. ולא עוד אלא שהוא שקול על כלוי שנאמר ובא הלוי כי אין לו וגו'. אמר משה לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם הגר הזה כלוי לפניך א"ל גדול היא לפני שנתגייר לשמי, משל לצבי שגדל במדבר ובא מעצמו ונתערב בצאן היה הרועה מאכילו ומשקו ומחבבו יותר מצאנו אמרו לו לצבי זה אתה מחבב יותר מן הצאן א"ל כמה יגיעות יגעתי בצאני מוציאן בבוקר ומכניסן בערב עד שלא גדלו וזה שגדל במדברות וביערים ובא בעצמו לתוך צאני לכך אני מחבבו. כך אמר הקדוש ברוך הוא כמה יגעתי בישראל הוצאתים ממצרים והארתי לפניהם הורדתי להם את המן הגזתי להם את השליו העליתי להם את הבאר הקפתים ענני כבוד עד שקבלו תורתי וזה בא מעצמו לפיכך שקול עלי כישראל וכלוי. ובקצרכם את קציר אמר ר' ורדימום בר רבי יוסי וכי מה ראה הכתוב ליתנו באמצע רגלים פסח ועצרת מכאן וראש השנה ויום הכפורים מכאן והלא כבר נאמר בפרשת קדושים אלא ללמדך שכל מי שמניח לקט שכח ופאה ומעשר עני מעלה עליו כאלו בית המקדש קיים והקריב קרבנותיו בתוכי. וכל מי שאין מניח לקט שכחה ופאה ומעשר עני מעלה עליו כאלו בית המקדש קיים ולא הקריב קרבנותיו בתוכו:
ובחדש השביעי באחד לחדש ר' יהודה בר נחמן בשם ר"ל פתח עלה אלקים בתרועה ה' בקול שופר בשעה שהקדוש ברוך הוא עולה ויושב על כסא דין בדין הוא עולה דכתיב עלה אלקים בתרועה. ובשעה שישראל נוטלין שופר ותוקעין הקדוש ב"ה עומד מכסא דין ויושב על כסא רחמים דכתיב ה' בקול שופר ומתמלא עליהם רחמים והופך להם מדת הדין למדת רחמים ואימתי בחדש השביעי. אמר רבי יאשיה כתיב אשרי העם יודעי תרועה ואומות העולם יודעין להריע כמה קרנות יש להסכמה בוקיינוס יש להם כמה (סנפירים) [סלפידס] יש להם אלא אשרי העם שיודיען לפתות את בוראם בתרועה ואימתי בחדש השביעי. רבי ברכיה בשם רבי ירמיה פתח אורח חיים למעלה למשכיל למען סור משאול מטה אין אורח חיים אלא דברי תורה דכתיב עץ חיים היא למחזיקים בה, למעלה למשכיל למי שהוא מסתכל למצותיה של תורה מה כתיב למעלה מן הענין לא תכלה פאת שדך עמון ומואב שהם מכלין את שדותיהן עליהם הוא אומר כי אעשה כלה וגו', ישראל שאין מכלין את שדותיהם עליהם הוא אומר ואותך לא אעשה כלה וגו', מיסרך אני ביסורין בעולם הזה בשביל לנקותך מעונותיך לעולם הבא ואימתי בחדש השביעי. ר' ברכיה פתח תקעו בחדש שופר בכסה ליום חגנו וכל חדש אינו חדש אלא בכסה וכל חדשים אינם נכנסים אלא ליום חגנו. והלא ניסן חודש נכסה ויש לו חג בפני עצמו, אלא אי זו חדש שהוא נכסח ויש בו חג וחגו ביומו הוי זה תשרי. תשרי על שם תישרי ותשבוק כל חובינו ואימתי בחודש השביעי ר' לוי בשם ר' חמא בר' חנינא פתח כה אמר ה' גואלך קדוש ישראל אני ה' מלמדך להועיל מסקירי לך כמה דהדין מאסאסה דהוא מסקיר להדא פרתא. ושלשה שמות נקראו לו מלמד, מרדע, דרבן. מלמד שהוא מלמד לפרה לחרוש, מרדע שהוא מורה דעה בפרה דרבן שהיא מורה בינה בפרה ואמר הקדוש ברוך הוא אדם עושה דרבן לפדתו וליצרו הרע אינו עושה דרבן. מדריכך בדרך תלך רבי לוי בשם ר' חמא בר חמינא משל למה הדבר דומה לבן מלכים שהיה לו דין לפני אביו אמר לו אביו אם אתה מבין לזכות לפני בדין מנה לך נוקילוקוס פלוני ואת זוכה בדין, כך אמר הקדוש ברוך הוא לישראל בני אם מבקשים אתם לזכות לפני בדין תהיו מזכירין לפני אבותיכם ואתם זכים לפני בדין, באחד זה אבינו אברהם שנאמר אחד היה אברהם. זכרון תרועה זה אבינו יצחק שנאמר וירא והנה איל אחר נאחז בסבך בקרניו, מקרא קדש זה אבינו יעקב שנאמר שמע אלי יעקב וישראל מקוראי אימתי אתם מזכירין זכות אבותיכם ואתם זוכין לפני בדין בחדש השביעי. רבי חייא בר מריא בשם ר' לוי פתח אך הבל בני אדם כזב בני איש כל כזבים והבלים שישראל עושין בעולם הזה כדאי הוא אבינו אברהם לכפר את כולם ומה טעם האדם הגדול בענקים. במאזנים לעלות מתכפרת להם בחדש שמזלו מאזנים ואי זה זה תשרי, תקעו בחדש חדשו מעשיכם. שופר שפרו מעשיכם אמר הקדוש ברוך הוא שפרתם מעשיכם לפני הריני נעשה לכם כשופר הזה מה השופר הזה מכניס בזה ומוציא בזה אף אני עומד מכסא דין ויושב על כסא רחמים ומרחים אתכם והופך לכם מדת הדין למדת הרחמים אימתי בחדש השביעי. דבר אחר בחדש השביעי בחד שהוא משובע במצות שופר בתוכו כפור בתוכו סוכה בתוכו ערבה בתוכו. דבר אחר בחדש השביעי בחדש שהוא משובע בכל. גרנות בתוכו גיתות בתוכו כל מיני מגדים בתוכו. דבר אחר בחדש השביעי רבי ברכיה הוה קרי ליה ירחא דשבועה שבו נשבע הקדוש ברוך הוא לאברהם ויאמר בי נשבעתי נאם ה' מה צורך היה בשבועה אמר רבי ביבואי רבה בשם רבי יוחנן אמר אברהם לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם גלוי וידוע לפניך בשעה שאמרת לי קח נא את בנך שהיה בלבי לומר לך אתמול אמרת לי כי ביצחק יקרא לך זרע ועכשיו אתה אומר לי קח את בנך אלא כשם שהיה בלבי להשיבך וכבשתי את יצרי ולא השבתיך כך בשעה שיהיו בניו של יצחק באין לידי עבירות ומעשים רעים תהא נזכר להם עקדת יצחק אביהם ותתמלא עליהם רחמים ומרחם עליהם והופך להם מדת הדין למדת רחמים ואימתי בחדש השביעי. וישא אברהם את עיניו וירא והנה איל אמר ר' יודן מלמד שהראה הקדוש ברוך הוא לאברהם אבינו את האיל נטש מחורש זה ונסבך בחודש זה אמר הקדוש ברוך הוא אברהם כך עתידים בניך נאחזין בעונות ונסככים בצרות וסופן להגאל בקרנו של איל שנאמר וה' עליהם יראה ויצא כברק חצו וה' אלקים בשופר יתקע. אמר ר' חנינא מלמד שהראה הקדוש ברוך הוא לאברהם את האיל נטש מחורש זה ונסבך בחודש אחר, א"ל הקדוש ברוך הוא אברהם כך עתידין בניך להיות נאחזין באומות העולם ונסבכין במלכים ונמשכין ממלכות למלכות מבבל למדי וממדי ליון ומיון לאדום וסופן להגאל בקרניו של איל שנאמר וה' אלקים בשופר יתקע כל השביעיים חביביםוכו' (כוב ברמז רע"ו). רבי אבא בריה דרב ביבי כל ימות השנה ישראל עוסקין במלכתן ובראש השנה נוטלין שופרות ותקעין והקדוש ברוך הוא עומד מכסא הדין ויושב על כסא רחמים. רבי יוחנן וריש לקיש הוון מתקשין תנינן יום טוב של ראש השנה שחל להיות בשבת במקדש היו תוקעין אבל לא במדינה אמרי אי דבר תורה במדינה ידחה ואם אינו דבר תורה אף במקדש לא ידחה עד דאינון יתבין מתקשיין עבד רב כהנא אמרין הא אתא מרא דשמעתא ניקוס ונשאל קמון ושאלון ליה, אמר להון כתוב אחד אומר יום תרועה יהיה לכם וכתוב אחד אומר זכרון תרועה כיצד יתקיימו שני כתובים בזמן שהוא בחול יום תרועה יהיה לכם ובזמן שהוא בא בשבת זכרון תרועה יהיה לכם מזכירין אבל לא תוקעים רבי זעירא הוה מפקר לחבריה עיילון ושמעון קליה דרבי לוי דדריש אמרי לית אפשר דליפוק פרשתא בלא אולפן. עלון ודריש קומיהון כתוב אחד אומר יום תרועה וכו' (כדלעיל). תני רבי שמעון בן יוחאי ידחה במקדש שהם יודעים זמנו של חדש ואל ידחה במדינה שאין יודעין זמנו של חדש דתני ר"ש בן יוחאי יום תרועה יהיה לכם ועשיתם במקום שהקרבנות קרבין אמר רבי תחליפא דמן קיסריייא בכל הקבנות כתוב והקרבתם וכאן כתיב ועשיתם אמר הקדוש ברוך הוא מכיון שנכנסתם לפני בדין ביום הזה ויצאתם ובאין מעלה אני עליכם כאלו היום בראתי אתכם בריה חדשה שנאמר כי כאשר השמים החדשים והארץ החדשה וגו' כן יעמוד זרעכם ושמכם. בני ישראל מקרא קדש ואין הנכרים קדש. בני ישראל אין לי אלא בני ישראל מנין לרבות את הגרים ואת העבדים המשוחררים תלמוד לומר יהיה. תנו רבנן מנין שאומרים אבות שנאמר הבו לה' בני אלים. ומנין שאומרים גבירות שנאמר הבו לה' כבוד ועוז. ומנין שאומרים קדושת השם שנאמר בהדרת קדש. ומנין שאומרים מלכיות זכרונות ושופרות שנאמר שבתון זכרון תרועה מקרא קדש. רבי אליעזר אומר שבתון זה קדושת הום זכרון אלו זכרונות תרועה אלו שופרות מקרא קדש קדשהו בעשית מלאכה. אמר ליה רבי עקיבא מפני מה לא נאמר שבתון תשבות שהרי בו פתח הכתוב תחלה אלא שבתון קדשהו בעשית מלאכה. זכרון אלו זכרונות תרועה אלו שופרות מקרא קדש זה קדושת השם. ומנין שאומרים מלכיות דתניא רבי אומר לעיני ולגר תעזוב אותם אני ה' אלקיכם וסמיך ליה בחדש השביעי מכאן/רמז למלכיות. רבי יוסי בר"י אומר אינו צריך הרי הוא אומר והיה לכם לזכרון לפני אלקיכם [אני ה' אלקיכם] שאין תלמוד לומר אני ה' אלקיכם הרי מלכיות הני עשר מלכיות כנד מי אמרן כנגד עשר מאמרות שבהן נברא העולם. ומאי נינהו אילימא ויאמר ויאמר דבראשית תשעה הוו. בראשית נמי מאמר היא דכתיב בדבר ה' שמים נעשו. כיצד סדר ברכות אומר אבות וגבורות וקדושת השם וכלל עמהם מלכיות ואינו תוקע קדושת היום ותוקע (זכרונות ותוקע) שופרות ותוקע ואומר עבודה והודאה וברכת כהנים דברי רבי יוחנן בן נורי. אמר ליה ר' עקיבא אם אינו תוקע למלכיות למה אומרן אלא אומר אבות וגבורות וקדושת השם וכולל מלכיות עם קדושת היום ותוקע זכרונות ותוקע שופרות ותוקע ואומר עבודה והודאה וברכת כהנים. רבן שמעון בן גמליאל אומר קדושת היום עם הזכרונות. אמר רבן שמעון בן גמליאל מה מצינו בכל מקום שאימרי' אמצעית אץ כאן אמצעית רבי אומר מה מצינו בכל מקו' שאומרה רביעי' אף כאן רביעית, ביום הראשון עבר רבי יוחנן בן בדוקא ואמר כדברי רבי יוחנן בן נורי אמר רבן שמעון בן גמליאל לא היו נוהגין ביבנה כן. ביום השני עבר ר' חנינא בנו של ר' יוסי הגלילי ואמר כדברי ר' עקיבא אמר רבן שמעון בן גמליאל כך היו נוהגין ביבנה: