ילקוט שמעוני/ויקרא/רמז תרלט


אמר רב הונא שלמי הנכרי עולות, איבעית אימא קרא איבעית אימא סברא איבעית אימא סברא נכרי לבו לשמים איבעית אימא קרא אשר יקריבו לה' לעולה כל דמקרבי עולה נינהו. מתיב רב שיזבי אלו מנחות נקמצות ושיריהן לכהנים מנחת נכרי, אמר ר' יוחנן ל"ק הא הא ד' יוסי הגלילי הא ר' עקיבא דתניא איש מה תלמוד לומר איש איש לרבות הנכרים שנודרין נדרים ונדבות כישראל. אשר יקריבו לה' לעולה אין לי אלא עולה שלמים מנין [תלמוד לומר נדריהם]. תודה מנין תלמוד לומר (לכל) נדבותם מנין לרבות העופות (והמנחות) [והיין] והלבונה והעצים תלמוד לומר [נדריהם] לכל נדריהם נדבותם לכל נדבותם אם כן מה תלמוד לומר עולה עולה פרט לנזירות דברי רבי יוסי הגלילי. רבי עקיבא אומר אשר יקריבו לה' לעולה אין לי אלא עולה והאי פרט לנזירות מהכא נפקא מהתם נפקא דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם איש או אשה כי יפליא לנדור נדר נזיר להזיר לה' בני ישראל נוזרים הם ואין הנכרים נוזרים. אי מהתם הוה אמינא קרבן היא דלא לייתו אבל נזירות חלה עליהן קמ"ל. כמאן אזלא הא דתנן שבעה דברים התקינו בית דין וזה אחד מהם נכרי ששלח עולתו ממדינת הים ושלח נסכים עמה קריבין משלו ואם לאו קריבין משל צבור לימא רבי יוסי הגלילי ולא רבי עקיבא. אפילו תימא רבי עקיבא עולה וכל אביזרהא. מאן תנא להא דתנו רבנן אזרח מביא נסכים. יכול לא תהא עולתו טעונה נסכים תלמוד לומר ככה. איבעית אימא רבי יוסי הגלילי סמי מההיא יין. ואיבעית אימא רבי עקיבא עולה וכל אביזרהא: