ילקוט שמעוני/ויקרא/רמז תריד
ובגד כלאים מה תלמוד לומר, לפי שנאמר לא תלבש שעטנז צמר ופתים יחדו יכול לא ילבש גיזי צמר ואניצי פשתן תלמוד לומר בגד. אין לי אלא בגדים מנין לרבות הלבדים, תלמוד לומר שעטנז דבר ששוע טווי ונוז. רבי שמעון בן אלעזר אומר נלוז ומליז הוא את אביו שבשמים עליו. לא יעלה עליך אין לי אלא שלא ילבש מנין שלא יכסה תלמוד לומר לא יעלה עליך, יכול לא יפשילנו בקופה לאחוריו, תלמוד לומר (לא יעלה עליך) [לא תלבש]. תרי קראי למה לי, צריכא דאי כתב רחמנא לא יעלה הוה אמינא [כל דרך] העלאה אסר רחמנא ואפילו מוכרי כסות כתב רחמנא לא תלבש דומיא דלבישה (אסור בהנאה) [דאית בה הנאה]. ואי כתב רחמנא לא תלבש הוה אמינא דוקא לבישה דנפישא הנייתה אבל העלאה לא כתב רחמנא לא יעלה. וליכתוב רחמנא לא תלבש שעטנז, צמר ופשתים למה לי. מכדי כתב ובגד כלאים שעטנז ותנא דבי ר"י הואיל ונאמרו בגדים בתורה סתם ופרט לך הכתוב באחד מהם צמר ופשתים אף כל צמר ופשתים צמר ופשתים דכתב רחמנא למה לי. איצטריך סד"א העלאה הוא דלא נפישא הנייתה אבל לבישה דנפישא הנייתה כל תרי מיני אסירי כגון צמר גמלים וצמר ארנבים, אם כן לישתוק קרא מיניה וליגמר שעטנז מהעלאה, אלא שמע מינה לאפנויי: