ילקוט שמעוני/ויקרא/רמז תקעח
תנו רבנן אזרח זה אזרח, האזרח להוציא את הנשים. כל לרבות הקטנים, למימרא דאזרח בין גברי בין נשי משמע והתניא האזרח לרבות נשים האזרחיות שחייבות בענוי אלמא אזרח גברי משמע נשי לא משמע. אמר רבא הלכאתא נינהו ואסמיכינהו רבנן אקראי. הי קרא והי הלכתא, ותו למה לי קרא ולמה לי הלכתא הא סוכה מצות עשה שהזמן גרמא היא ונשים פטורות, ענוי יום הכפורים נמי מדרב יהודה אמר רב נפקא השוה הכתוב אשה לאיש לכל עונשין שבתורה. אמר אביי לעולם סוכה הלכתא ואצטריך, סד"א תשבו כעין תדורו מה דירה איש ואשתו אף סוכה איש ואשתו קמ"ל רבא אמר אצטריך סד"א נילף ט"ו ט"ו מחג המצות מה להלן נשים חייבות אף כאן נשים חייבות קמ"ל. והשתא דאמרת סוכה הלכתא קרא למה לי, לרבות את הגרים, סד"א ישראל כתיב, קמ"ל אמר מר לרבות ענוי יום הכפורים מדרב יהודה אמר רב נפקא לא נצרכה אלא לתוספת ענוי, סד"א הואיל ומיעט רחמנא לתוספת ענוי מעונש ואזהרה לא נתחי בו נשים [כלל] קמ"ל אמר מר כל לרבות הקטנים בקטן שהגיע לחינוך ומדרבנן וקרא אסמכתא בעלמא. וקרא למאי אתא לר' אליעזר כדאית ליה לגר שנתגייר בינתים ולרבנן כדאית להו שכל ישראל ראוין לישב בסוכה אחת. אזרח זה אזרח, האזרח לרבות נשי האזרחים. גר זה הגר, הגר לרבות נשי הגרים, בתוככם לרבות את הנשים ואת העבדים (המשוחררין):
כי ביום הזה יכפר עליכם. אפילו כל המועדות עוברין יום הכפורים אינו עובר שהוא מכפר על עבירות קלות וחמורות. אמר סמאל לפני הקדוש ברוך הוא על אחרים נתת לי רשות ועל ישראל אי אתה נותן לי רשות, א"ל הרי יש לך רשות עליהן ביום הכפורים, לפיכך היו נותנין לו שוחד גורל אחד לעזאזל וכל עונותיהן של ישראל עליו שנאמר ונשא השעיר עליו וגו', ראה סמאל שלא מצא בהן חטא ואמר לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם יש לך עם אחד בארץ דומה למלאכי השרת, מה מלאכי השרת יחפי רגל כך ישראל יחפי רגל ביום הכפורים, מה מלאכי השרת יאן להן קפיצין עומדין אף ישראל עומדין ביום הכפורים, מה מלאכי השרת אין בפיהן אכילה ושתיה כך ישראל אין בפיהן אכילה ושתיה ביום הכפורים מה מלאכי השרת נקיים מכל חטא כך ישראל, מה מלאכים שלום ביניהם כך ישראל, והקדוש ברוך הוא שומע עדותו מן הקטיגור שלהן ומכפר על כל עונותיהם של ישראל. עבירות שבין אדם למקום יום הכפורים מכפר, שבין אדם לחברו אין יום הכפורים מכפר עד שירצה את חברו. זה מדרש דרש ר' אלעזר בן עזריה מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו וכו' אמר ר' עקיבא אשריכם ישראל שכלכם טהורים ומי מטהר אתכם אביכם שבשמים שנאמר וזרקתי עליכם מים טהורים, ואומר מקוה ישראל ה' מה מקוה מטהר את הטמאים אף הקדוש ברוך הוא מטהר את ישראל:
מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו. חטא שאין מכיר בו אלא המקום יום הכפורים מכפר. אלא מעתה ספק יולדת שעבר עליה יום הכפורים לא תיתי דהא כפר עליה יום הכפורים דחטא שאין מכיר בו אלא המקום הוא. אמר רב הושעיא לכל חטאתיכם ולא כל טומאותיכם. ולרבי שמעון דאמר יולדת חוטאת היא מאי איכא למימא, יולדת כי מייתי קרבן לאשתרויי באכילת קדשים הוא ולא לכפרה מייתי. [אלא מעתה ספק] מצורע דעבר עליה יום הכפורים לא ניתי, אמר קרא לכל חטאתם ולא לכל טמאתם. והא אמר רבי שמואל בר נחמן אמר ר' יונתן על שבעה דברים נגעים באים (מצורע נמי מייתי) מצורע כי קא מייתי לא לכפרה אלא לאשתרויי בקדשים. ספק שעבר עליו יום הכפורים לא ניתי, אמר קרא לכל חטאתם ולא לכל טמאתם. ולרבי אלעזר הקפר דאמר נזיר חוטא הוא מאי איכא למימר נזיר כי מייתי למיחל עליה גזירות דטהרה קא מייתי הוא. ספק סוטה שעבר עליה יום הכפורים לא ניתי, אמר אביי בועל מכיר בו. רבא אמר סוטה כי קא מייתי לברר עון הוא דאתא. עגלה ערופה שעבר וכו' אמר אביי הורג מכיר. רבא אמר אמר קרא ולארץ לא יכופר וגו'. רב פפא אמר א"ק כפר לעמך ישראל וגו' ראויה כפרה זו שתהא מכפרת על יוצאי מצרים. השתא דאמרת חטא שאין מכיר בו אלא המקום יום הכפורים מכפר אימא כי מתידע ליה לבתר יום הכפורים נמי לא ליתי חטאת. אמר רבא אמר קרא או הודא אליו מכל מקום. השתא דאמרת כי מתידע ליה מייתי חטאת אשם תלוי למה בא, להגן עליו מן היסורין:
שבת שבתון מנין ליום הכפורים שאסור באכילה ובשתיה וברחיצה ובסוכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המטה, תלמוד לומר שבתון שבות. יכול אף שבת בראשית תהא אסורה בכולן, תלמוד לומר הוא, הוא אסור בכולן ואין שבת בראשית אסור בכולן. וכפר הכהן אשר ימשח אותו מה תלמוד לומר, לפי שכל מעשה פרשה זו אמורה באהרן אין לי אלא באהרן מנין לרבות כהן אחר, תלמוד לומר וכפר הכהן אשר ימשח אותו. אין לי אלא משוח בשמן המשחה מרובה בגדים מנין, תלמוד לומר ואשר ימלא את ידו. מנין לרבות כהן אחר המתמנה תלמוד לומר וכפר הכהן, מנין כשם שמתקנין לו כהן אחר שמא יארע בו פסול כך יקדשו לו אשה אחרת על תנאי שמא יארע דבר באשתו, תלמוד לומר וכפר בעדו ובעד ביתו ביתו הוא אשתו דברי רבי יהודה. א"ל ר' יוסי אם כן אין לדבר סוף, לכהן תחת אביו מלמד שהבן קודם לכל אדם. יכול אף על פי שאין ממלא מקומו, תלמוד לומר ואשר ימלא את ידו בזמן שממלא מקומו של אביו הוא קודם לכל אדם אם אינו ממלא מקומו של אביו יבוא אחר וישמש תחתיו. מנין שמתקנין לו כלים אחרים של בין הערבים, תלמוד לומר ולבש את בגדי הבד בגדי הקודש זה בנח אב לכל בגדי הבוץ שיהו של הקדש: