ילקוט שמעוני/ויקרא/רמז תקלה
הן לא הובא את דמה רבי יוסי הגלילי אומר מכאן לחטאת שנכנס דמהלפנים שהיא פסולה. את דמה אין חטאת פסולה עד שיכנס כל דמה. תאכלו בקדש מלמד שאכילתה בפנים. מנין שאף שרפתה בפנים תלמוד לומר אכול תאכלו. יכול אף משנטמא בחוץ תהא שרפתה בפנים תלמוד לומר אכול תאכלו אותה מה זו מיוחדת טומאתה בפנים וכו'. וידבר אהרן אל משה אין דבור אלא לשון עז, וכן הוא אומר וידבר העם באלהים ובמשה. מה תלמוד לומר כאלה שיכול אין לי איסור אנינה אלא בבנים בלבד מנין לרובת כל האמור בפרשת כהנים מוסיף עליהן אחיו ואחותו מאמו ואחותו נשואה לכך נאמר אלא כאלה. ר' יעקב אומר יכול יהו הלוים אסורים באנינה לשרי תלמוד לומר [אותי] כאלה. דבר אחר מה תלמוד לומר כאלה אילולי לא אלו בלבד קברתי אלא אפילו אלה קברתי עם אלולא הייתי מבזה קדשי המקום. ואכלתי חטאת היום היום אני אסור ומותר בלילה ולדורות אסור ביום ובלילה דברי רבי יהודה. רבי אומר אין האונן אסור לאכול בקדשים בלילה אלא מדברי סופרים תדע שהיר אמרינן אונן אונן טובל ואוכל את פסחו לערב. וישמע משה וייטב בעיניו הודה מדי ולא בוש לומר לא שמעתי. אמר ר' יהודה חנניה בן יהודה היה דורש כל ימיו קשה הקפדה שגרמה לו למשה לטעות, אחר מיתתו אני משיב לו על דבריו וכי מי גרם לו שיקפיד אלא שטעה. וידבר ה' אל משה ואל אהרן לאמר אליהם לאמר להם לבנים לאלעזר ולאיתמר. או לאמר להן לישראל כשהוא אומר דברו אל בני ישראל לאמר זהו הדבור האמור לישראל הא מה אני מקיים לאמר אליהם לאמר לבנים לאלעזר ולאיתמר:
זאת החיה אשר תאכלו. ר' שמעון בן יוחאי פתח עמד וימודד ארץ מדד הקדוש ברוך הוא את כל האומות ולא מצא אומה שהיא ראויה לקבל את התורה אלא ישראל. עולא ביראה בשם רבי שמעון בן יוחאי משל לאחד שיצא לגורן וכלבו וחמודו עמו הטעין לחמורו חמש סאין ולכלבו שתים והיה אותו הכלב מלהית העביר ממנו אחד והיה מלחת שתיהן והיה מלחת כך אפילו שבע מצות שקבלו עליהן בני נח כין שלא יכלו לעמוד עליהן עמדו ופרקום ונתנום על ישראל. אמר רבי תנחום בר חנילאי משל לרופא שנכנס לבקר שני חולים אחד יש בו כדי לחיים ואחד אין בו כדי לחיים זה שיש בו כדי לחיים אמר להם דבר פלוני יאכל דבר פלוני לא יאכל וזה שאין בו כדי לחיים אמר להןכל מה דבעי הבו ליה. כך העובדי אלילים שאינם לחיי העולם הבא כירק עשב נתתי לכם את כל אבל ישראל שהם לחיי העולם הבא זאת הבהמה אשר תאכלו. כל אמרת אלוה צרופה רב אמר לא ניתנו מצות אלא לצרף בהן את הבריות וכל כך למה מגן הוא החוסים בו. בהמות ולויתן הן קניגיון של צדיקים לעתיד לבוא וכל מי שלא ראה קניגיון וכו'. כיצד הן נשחטין בהמה נותץ ללויתן בין קרניו ונוחרו ולויתן נותץ לבהמה בסנפיריו וקורעו והצדיקים אומרים שחיטה זו כשרה היא ולא כן תנינן הכל שוחטין ובכל שוחטין חוץ ממגל קציר והמגרה והשינים והצפורן מפני שהן חונקין אמר הקדוש ברוך הוא תורה חדשה מאתי תצא חיתש תורה מאתי תצא: