ילקוט שמעוני/הושע/רמז תקיח
לכן הנה אנכי מפתיה והולכתיה המדבר. רבי ברכיה בש"ר לוי כגואל הראשון כך גואל האחרון מה גואל הראשון נגלה להם וחזר ונכסה מהם כך גואל האחרון, וכמה הוא נכסה מהם, ר' ברכיה בש"ר חמא בר חנינא מ"ה ימים הה"ד ומעת הוסר התמיד ולתת שקוץ שומם ימים אלף מאתים ותשעים וכתיב אשרי המחכה ויגיע לימים אלף שלש מאות שלשים וחמשה, אלין מותרי מ"ה אינון אלין מ"ה יום שנגלה להם וחזר ונכסה מהם. להיכן הוא מוליכן אית דאמרין למדבר יהודה ואית דאמרין למדבר סיחון ועוג, הה"ד לכן הנה אנכי מפתיה והולכתיה המדבר, מי שמאמין בו אוכל מלוחים ושרשי רתמים הה"ד הקוטפים מלוח עלי שיח ושרש רתמים לחמם. ומי שאינו מאמין בו והולך לאומות העולם הם הורגים אותו. א"ר יצחק בר מריון לסוף מ"ה יום נגלה להם ומוריד להם את המן למה שאין כל חדש תחת השמש ומה טעם (אנכי ה' אלהיך המעלך) [וכיום עלותה] מארץ מצרים וגו':
ונתתי לה את כרמיה משם. מדבר בסדום ועמורה, לפי שנאמר ויהפוך את הערים האל וכתיב בחלמיש שלח ידו הפך משורש הרים. לעוה"ב הקב"ה מרפא את ישראל ומרפא אותם שנאמר ונתתי לה את כרמיה משם אלו הנביאים, ואת עמק עכור עמק שעכרתי באפי, לפתח תקוה אותה שעה הם אומרים שירה שנאמר וענתה שמה כימי נעוריה ואין ענתה אלא שירה שנאמר ותען להם מרים. וענתה שמה כימי נעוריה וכיום עלותה מארץ מצרים. תניא ר' סימאי אומר נאמר ולקחתי אתכם לי לעם וגו' ונאמר להלן והבאתיאתכם אל הארץ וגו' ונתתי אותה לכם מקיש יציאתם ממצרים לביאתם לארץ מה ביאתן לארץ שנים מס' רבוא אף יציאת מצרים שנים מס' רבוא, וכתיב וענתה שמה כימי נעוריה וגו' מה יציאתם ממצרים בס' רבוא וכניסתן לארץ בס' רבוא כן לימות המשיח בששים רבוא:
והסירותי את שמות הבעלים (ברמז תק"ו). והיה ביום ההוא וגו' תקראי (לי) אישי וגו'. א"ר יוחנן ככלה בבית חמיה ולא ככלה בבית אביה: