ילקוט שמעוני/דברים/רמז תתכד
ואתם הדבקים. א"ר אלעזר עמי הארץ אינן חיין שנאמר מתים בל יחיו, יכול לכל, ת"ל רפאים בל יקומו מי שריפה עצמו בדברי תורה הכתוב מדבר. א"ל ר' יוחנן [לעבודת אלילים הוא דכתיב, א"ל מקרא אחד אני דורש דכתיב כי טל אורות טלך וארץ רפאים תפיל כל המשתמש] בתורה טל תורה מחייהו ואי לא לא. הוה קא חלשא דעתיה, א"ל רבי מצאתי להם רפואה מן התורה שנאמר ואתם הדבקים בה' אלהיכם חיים כולכם היום וכי אפשר לאדם לדבק בשכינה והלא כבר נאמר כי ה' אלהיך אש אכלה הוא, אלא לומר לך כל המשיא בתו לת"ח וכל העושה פרקמטיא לת"ח ומהנה מנכסיו לת"ח מעלה עליו הכתוב כאלו נדבק בשכינה:
הנצמדים לבעל פעול כצמיד פתיל, ואתם הדבקים כשתי תמרות הדבוקות זו בזו. במתניתא תנא הנצמדים לבעל פעור כצמידין ע"י אשה, ואתם הדבקים בה' אלהיכם דבוקים ממש. שאלו צדוקים את רבן גמליאל מנין שהקב"ה מחיה מתים א"ל מן התורה דכתיב ויאמר ה' אל משה הנך שוכב עם אבותיך וקם, א"ל ודילמא וקם העם הזה וזנח, עד שאמר להם מהקרא הזה אשר נשבע ה' לאבותיכם לתת להם לכם לא נאמר אלא להם [מכאן לתחה"מ מן התורה]. וי"א מן המקרא הזה ואתם הדבקים בה' אלהיכם חיים כולכם היום מה היום כולכם קיימים אף לעולם הבא כולכם קיימים. שנו רבותינו (יח) מצילין תיק הספר עם הספר מפני הדליקה הואיל וזכו לידבק בספרים אמר הכתוב הולך את חכמים יחכם ורועה כסילים ורוע כל מי שמדביק עצמו לצדיק זכה להיות כמותו. אתה מוצא בלוט ע"י שהיה דבוק באברהם העשיר כמותו. מה כתיב באברהם ואברם כבד מאד במקנה בכסף ובזהב, ובלוט כתיב וגם ללוט ההולך את אברם היה צאן ובקר ואהלים היו הולך את חכמים יחכם, ובשעה שדבק לסדומיים שנאמר וישא לוט את עיניו הוי ורועה כסילים ירוע דכתיב ותהרין שתי בנות לוט מאביהן. דבר אחר הולך את חכמים זה יהשע שנדבק למשה שנאמר יהושע בן נון מלא רוח רוח חכמה כי סמך משה את ידיו עליו ומה כתיב כאשר הייתי עם משה אהיה עמך. ומה אם כשהוא מזדוג לבשר ודם זוכה להיות כמותו, ישראל שמדובקים לחייו של עולם על אחת כמה וכמה שיהו קיימים לעולם, מנין ממה שקרינן בענין ואתם הדבקים וגו', מה כתיב למעלה מן הענין כי כל האיש אשר הלך אחרי בעל פעור השמידו ומה אם מי שנדבק לע"א הרי הוא כמותה ונשמד עמה, מי שנדבק לחייו של עולם עאכ"ו, הוי ואתם הדבקים, את מולא חנניה מישאל ועזריה כתית בהו כפתו בסרבליהון ונכנסו לכבשן האש כיון שיצאו כתיב וסרבליהון לא שנו וריח נור לא עדת בהון, אמר הקב"ה הואיל ונדבקו עם הצדיקים ינצלו עמהן. ראה מה כתיב ורחל היתה יפת תאר וכתיב ורחל באה עם הצאן אשר לאביה, אלא שהיה הקב"ה משמרן שהיה גלוי לפניו שהן עתידין להדבק לצדיקים בנות לבן מדבקת ביעקב וצפורה בת יתרו מדבקת במשה הוי חונה מלאך ה' סביב ליראיו להם ולמסובבים להם. ואתם הדבקים אתם ודבקיכם. לוט בשביל שנדבק לאברהם כתב ויהי בשחת אלהים את ערי הככר ויזכור אלהים את אברהם וגו'. צדקיה בן כנענה היה אדם רשע כשהלכו לקברו מצאו את הגדוד ונבהלו והשליכוהו על קברו של אלישע שנאמר ויהי הם קוברים יש והנה ראו את הגדוד וישליכו את האיש בקבר אלישע כיון שהריחו עצמותיו בעצמות אלישע חיה שנאמר ויהי ויקם על רגליו, אתם ישראל שנדבקתם לאל שכולו חיים שנאמר וה' אלהים אמת וגו' ונדבקתם לורה על אחת כמה וכמה שתנצלו מן האש של גיהנם ותהיו חיים וקיימים לעולם הבא שנאמר ואתם הדבקים. ומה אם מדת פורענות מעוטה כתיב וירדו הם וכל אשר להם חיים שאולה, מידה טובה שהיא מרובה על אחת כמה וכמה. למוד מן העגלות שהביאו הנשיאים שנאמר קח מאתם והיו שניתן להם הויה עד הגלגל שנאמר בגלגל שורים זבחו. ר' אבהו אמר עד נוב. ר' אבא בר כהנא אמר עד גבעון. ר' לוי אמר עד שבנה שלמה את בית המקדש שנאמר ויזבח המלך שלמה את זבח הבקר וגו', ת"פ שנה חיו, ומה אם העגלות שאין להן זכות וזכות אבות על אחת כמה וכמה. אתה מוצא כשבנה שלמה את בת המקדש נטע בו כל מיני מגדים והיו עושין פירו לפי שהריחו בארון והיו פרחי כהונה נכנסין ומלקטין את הפירות והולכין ושותלין כל השנה אמר דוד שתולים בבית ה' בחצרות אלהינו יפריחו. מנין שהוא עושה פירות שנאמר והזהב זהב פרוים כו'. וכשהכניס מנשה את הצלם יבשו שנאמר ופרח לבנון אומלל. ולעתיד יחזירם הקב"ה כבוד הלבנון ניתן לה אמר הקב"ה כשם שנדבקתם לי בעולם הזה אני מדבק אתכם לי לעולם הבא שנאמר ופרח לבנון אומלל. ולעתיד יחזירם הקב"ה כבוד הלבנון ניתן לה אמר הקב"ה כשם שנדבקם לי בעולם הזה אני מדבק אתכם לי לעולם הבא שנאמר כי כאשר ידבק האזור אל מתני איש כן הדבקתי אלי את (בני) [כל בית] ישראל, הוי ואתם הדבקים:
ראה למדתי אתכם חקים ומשפטים כאשר צוני ה' אלהי מה אני בחנם אף אתם בחנם כתיב ואותי צוה ה' בעת ההיא ללמד אתכם חקים ומשפטים. הנוטל שכרו לדון דיניו בטלים, מנא ה"מ, אמר ר' יהודה אמר רב דאמר קרא ראה למדתי אתכם חקים ומשפטים מה אני בחנם אף אתם בחנם. תניא נמי הכי כאשר צוני ה' אלהי מה אני בחנם אף אתם בחנם. ומנין שאם לא מצא בחנם שילמוד בשכר תלמוד לומר אמת קנה. ומנין שלא יאמר כשם שלמדתי בשכר כך אלמד בשכר, תלמוד לומר ואל תמכור:
ושמרתם ועשיתם. אמר ר' שמואל בר נחמן אמר ר' יונתן מנין שמצוה לאדם לחשוב בתקופות ובמזלות שנאמר ושמרתם ועשיתם כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים, איזהו היא חכמה ובינה שהיא לעיני העמים הוי אומר זה חשוב תקופות ומזלות, וכל היודע לחשב בתקופות ומזלות ואינו חושב עליו הכתוב אומר ואת פועל ה' לא יביטו ומעשה ידיו לא ראו. אמר רב היודע לחשב בתקופות ומזלות ואינו חושב אסור לספר הימנו. אמר ר' יהושע בן לוי כל המצות שישראל עושין בעולם הזה באות וטורפות להן לעו"א אל פניהם לעולם הבא שנאמר ושמרתם ועשיתם כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים נגד העמים לא נמר אלא לעיני העמים: