ילקוט שמעוני/דברים/רמז תתכג
עלה ראש הפסגה וראה בעיניך. מגיד הכתוב שהראהו את הרחוק כקרוב ואת שאין גלוי כגלוי ואת כל הקרוי ארץ ישראל שנאמר ויראהו ה' את כל הארץ ואת ארץ נפתלי ואת הנגב ואת הככר. ויאמר ה' אל משה זאת הארץ, רבי עקיבא אומר מגיד הכתוב שהראה לו הקב"ה למשה את כל חדרי ארץ ישראל כשלחן ערוך שנאמר ויראהו ה' את כל הארץ, רבי עקיבא אומר מגיד הכתב שהראה לו הקב"ה למשה את כל חדרי ארץ ישראל כשלחן ערוך שנאמר ויראהו ה' את כל הארץ, רבי אליעזר אומר נתן כח בעיניו של משה וראה מסוף העולם ועד סופו [וכן אתה מוצא בצדיקים שרואין מסוף העולם ועד סופו] שנאמר מלך ביפיו תחזינה עיניך וגו'. ונמצאת אומר שתי ראייות הן אחת ראייה של נחת ואחת ראייה של צער. באברהם הוא אומר שא נא עיניך וראה מן המקום אשר אתה שם וגו' זו ראייה של נחת. במשה הוא אומר עלה ראש הפסגה זו ראייה של צער. רבי חנניא בן עקיבא אומר חביבה היא ראייתו של אברהם אבינו יותר מראייתו של משה שבאברהם לא לא לבטוהו ובמשה (יד) לבטוהו באברהם הוא אומר שא נא עיניך וראה מן המקום וגו' ובמשה מהו אומר עלה ראש הפסגה עלה הבט וראה. ומנין לכל הבקשות שבקש משה לראות הראהו שנאמר ויראהו ה' את כל הארץ זה ארץ ישראל. בקש משה לראות בית המקדש והראהו שנאמר ואת הגלעד ואין גלעד אלא בית המקדש שנאמר גלעד אתה לי ראש הלבנון. ומנין שהראהו אף שמשון בן מנוח שנאמר עד דן ולהלן הוא אומר ויהי איש חד מצרעה ממשפחת הדני. ד"א עד דן עדיין לא באו שבטים לארץ ולא נתחלקה ארץ ישראל לישראל, ומה ת"ל עד דן, אלא שאמרו לו לאברהם י"ב שבטים עתידין לצאת מחלציך וזה חלקו של אחד מהן. כיוצא בו וירדף עד דן עדיין לא באו שבטים לעולם ולא נתחלקה ארץ ישראל [לישראל], ומה ת"ל עד דן, אלא שאמר לו לאברהם אבינו במקום הזה עתידין בניך לעבוד ע"א ותשש כחו מעליו. ומנין שהראהו לברק בן אבינועם שנאמר ואת כל נפתלי ולהלן הוא אומר ותשלח לבדק בן אבינועם וגו'. ומנין שהראהו יהושע במלכותו שנאמר ואת ארץ אפרים. ולהלן הוא אומר למטה אפרים הושע בן נון. ומנין שהראהו גדעון בן יואש שנאמר ומנשה ולהלן הוא אמר הנה אלפי הדל במנשה. ומנין שהראהו דוד במלכותו שנאמר ואת ארץ יהודה ולהלן הוא אומר ויבחר ה' בי מכל בית אבי וגו'. ומנין שהראהו (טו) מהפכת סדום ועמורה שנאמר ואת הככר ולהלן הוא אומר ויהפך את הערים האלה ואת כל הככר. ומנין שהראהו גוג וכל המונו שנאמר בקעת יריחו ולמדנו שעתידין גוג וכל המונו לעלות וליפול בבקעת ירחו. ד"א בקעת ירחו והלא ההדיוט רואה בקעת ירחו, אלא בקעה זה מיושבת שדה מליאה חטין כל שהוא שדה מליאה שעורים כל שהוא, כך הראהו את כל ארץ ישראל כבקעת ירחו. ומנין שהראהו דבורה שנאמר עיר התמרים ולהלן הוא אומר והיא יושבת תחת תומר דברוה. ומנין שהראהו אשתו של לוט שנאמר עד צוער ולהלן אומר השמש יצא על הארץ ולוט בא צערה. וצו את יהושע אין ציווי אלא זירוז שנאמר ויקרא משה ליהושע ויאמר אליו לעיני כל ישראל חזק ואמץ, חזק בתורה, ואמץ במעשים טובים. כי הוא יעבור לפני העם הזה אם הוא עובר לפניהם עוברין ואם לאו אינן נוחלין. וכן אתה מוצא כשהלכו לעשות מלחמה בעי נפלו מהם כשלשים וששה צדיקים שנאמר ויכו מהם אנשי העם כשלשים ושה איש וגו'. ויאמר ה' אל יהושע קום לך למה זה אתה נופל על פניך לא כך אמרתי למשה רבך אם עובר לפניהם עוברים ואם לאו אין עוברים אם מנחילם נוחלים ואם לאו אינן נוחלין ואתה שלחתם והלכת אחריהם:
וצו את יהושע (טז) צוהו על דברי תלמוד. ר' (נתן) [יהודה] אומר צוהו על הגבעונים. ד"א צוהו על המשאות ועל הטרחות ועל הריבות. כי הוא יעבור לפני העם הזה והו ינחיל אותם מגיד שאין יהושע נפטר מן העולם עד שמנחיל את ישראל את הארץ. את הארץ אשר תראה מגיד שראה משה בעיניו מה שלא הלך יהושע ברגליו:
ונשב בגיא. אמר להם איזה עבירה עברתי וכמה בקשות בקשתי ולא נסלח לי, כמה עבירות עברתם ואמר לכם המקום עשו תשובה ואני מקבל. כיוצא בו אתה אומר (ויקרא שם המקום מסה ומריבה) [וילונו העם על משה לאמר מה נשתה] מה אמר ויאמר אם מוע תשמע לקול ה' אלהיך שואל מעמך, אף כאן אתה אומר ונשב בגיא מול בית פעור ועתה ישראל שמע אל החוקים וגו'. ד"א ונשב בגיא אמר להם מי גרם לכם שנשב בגיא מעשים רעים שעשיתם בפעור. ד"א אמר להם ראו כמה בינכם לביני כמה תפלות וכמה בקשות וכמה תחנונים בקשתי ונגזרה עלי שלא אכנס לארץ אבל אתם הכעסתם לפניו (כמה פעמים) [מ' שנה] שנאמר ארבעים שנה אקוט בדור וגו', ולא עוד אלא שגדולים שלכם משתחוים לבעל פעור וימין הקב"ה פשוטה לקבל שבים שנאמר ועתה ישראל שמע וגו' הרי אתם חדשים כבר מחול לשעבר:
לא תוסיפו על הדבר. מנין לכהן שעולה לדוכן שלא יאמר הואיל ונתן לי רשות לברך את ישראל אוסיף ברכה אחת משלי כגון ה' אלהי אבותיכם יוסף עליכם ככם אלף פעמים, ת"ל לא תוסיפו על הדבר אשר אנכי מצוה אתכם. תנן הנתנין במתנה אחת שנתערבו במתן אחת ינתנו במתן אחת, מתן ארבע במתן ארבע ינתנו מתן ארבע, מתן אחת במתן ארבע ר"א אומר ינתנו מתן ארבע, ר' יהושע אומר ינתנו מתן אחת, א"ל ר' אליעזר והלא הוא עובר על בל תגרע, אמר ליה ר' יהושע והרי הוא עובר על בל תוסיף, א"ל ר' אליעזר לא נאמר בל תוסיף אלא כשהוא בעצמו, א"ל ר' יהושע לא נאמר בל תגרע אלא כשהוא בעצמו, ועוד אמר ר' יהושע כשנתת עברת על בל תוסיף ועשית מעשה, ועוד אמר ר' יהושע כשנתת עברת על בל תוסיף ועשית מעשה, כשלא נתת עברת על בל תגרע ולא עשית מעשה: