ילקוט שמעוני/איכה/רמז תתרלו


אך בי ישוב, א"ר ר"ל אע"פ שהקב"ה כועס על הצדיקים חוזר הוא ומתנחם עליהם:

בלה בשרי זה צבור, ועורי אלו סנהדרין מה העור מחפה על הבשר כך סנהדרין גדולה מחפה על ישראל:

בנה עלי גו', ראש זה נבוכדנאצר כמה דאת אמר אנת הוא ראשה די דהבא. ותלאה זה נבוזראדן. דבר אחר ראש זה אספסיאנוס ותלאה זה טרכינוס. דוב אורב הוא לי זה הקב"ה, ארי במסתרים אריה כתיב כמד"א אריה שאג מי לא יירא: