יושר דברי אמת קונטרס ראשון יט
ובדברי אלו יהיה לך אור גדול בכל מקום שתבין איזה דרך ללכת בה כי רחוק מאד ממני דרך האמת ותבין שהכתבים הנ"ל הכל מדברי' מאיש קדוש מופשט כמ"ש הרב ז"ל בכתבים חדשים שת"י על משנה (שבת סו, ב) הבנים יוצאים בקשרים ובני מלכים בזגין וכל אדם אלא שדברו חכמים בהוה ור"ל אותם הנקראים בנים שיש להם מדריגות נשמה נוספת על הנפש ורוח שבהם והם מקושרים במחשבתם לבורא ית"ש אזי להם מותר לצאת אפילו בשוק לפרקים בעת הצורך להם כיון שהם מקושרים לבורא ית' מאד לא יפסיקוהו עוברי דרכים מדביקותו, וזהו הבנים יוצאים בקשרים ר"ל בהתקשרות הבורא שבמחשבתם, ובני מלכים ר"ל מי שאין לו רק נפש ורוח שנק' בני מלכים מסטרא דמלכותא דשמיא בזגים ר"ל שאין לו לצאת בטל רק כזג המקשקש להשמיע ככה ישמיע קולו תמיד בד"ת ותפלה ויראת השי"ת ולא יסמוך עצמו על דביקות המחשבה כי יפסיקוהו עוברי דרכים ח"ו הואיל ודבקותו חלוש, וכל אדם ר"ל כל אדם שווין בזה ואין כמעט בנמצא מי שיהיה במדריגות הבנים היוצאים בקשרים אלא מה שדברו חכמים על הבנים היוצאים בקשרים הוא בהוה ר"ל כפי מה שהם היו כך היו מדברים על עצמם לא על זולתם עכ"ד עוד כתב שם פי' על פסוק (קהלת ה'( אל תבהל על פיך ולבך אל ימהר להוציא דבר וגו' שבריח בשער הקדושה דוחק א"ע לפרש הפסוק מ"ש ע"כ יהיו דבריך מעטים ע"ש והוא ז"ל כתב לפי דרכו והלוכו בקדושה כי באמת מי שדבוק בהשי"ת כראוי ע"י שהוא מאמין שהשי"ת מכה"כ ר"ל שתמיד חושב בזה לא יפסיק מזה רגע א' כמו שנצטוינו כמש"ל בשם ס' חרדים ובשם הרמב"ם ועי"ז יש לו דו"ר ודביקות הבורא ית' אזי באמת יכול לדבר דברים הרבה כיון שהוא דבוק היטב בקדושה יכול להעלות דברי חול לקדושה ג"כ ע"י חכמות צירופי אותיות הנודעת להקדו' האלהי הבעש"ט זלה"ה ותלמידיו בעלי רוה"ק ששתו מימיו מהם בעלמא דקשוט זכותם יגן עלינו ומהם בעוה"ז בחיים חיותם יהא רעוא מהשי"ת שיאריכו ימיהם ושנותיהם ויתקיימו בהם חכמי ישראל הם ובניהם כו', ואין תימה בזה כי מוכרחים אנחנו להודות בזה שיש חכמה כזו כי הלא מצינו בגמרא כמה דברים באגדות שנראו דברים בטלים רק שהתנאים היו בעלי רוה"ק והיה להם חכמה זו בשלימות גדול ענין צירופי אותיות ודברו הכל ברוח קדשם והם סודות התורה והכל זכו מחמת דביקותם בקדושה עליונה מאד ע"י צדקותם ותמימותם ויראתם ואהבתם הגדולה להשי"ת תמיד:
ובזה הענין אמר הקדוש מו"ה מנחם מענדל ז"ל ושמעתי זה מפיו הקדוש זכותו יגן עלנו שאמר לי בשם הבעש"ט ז"ל כי זה פי' המשנה (אבות ו, א) הלומד תורה לשמה זוכה לדברים הרבה ור"ל תורה לשמה נקרא כמש"ל בדביקות הבורא ית"ש ואז הוא זוכה ר"ל שיכול לזכך אפילו דברי חול הרבה, כי מפני מה נקרא דברים בטלים ר"ל שהם בטלים בלי חיות כיון שאינם ד"ת אבל מי שדבוק בהשי"ת יכול לזכותם ולתת בהם חיות ע"י דביקותו וחכמתו העליונה אשר א"א לנו להבין איך ומה כי אין אנו עומדים על דרכה כלל איך נדע מקומה וערכה רק באמונה נאמין כן ר"ל אמונת חכמים שנאמין שיש להם חכמה זו כמו שראינו בגמרא כנ"ל, וכל זה מי שחושב תמיד שהשי"ת מכה"כ ומתנהג א"ע לפניו כן כמו שמבואר בש"ע ר"ס א' ברמ"א שויתי ה' לנגדי תמיד הוא כלל גדול כו' ומתנהג בשפלות ובושה ובצניעות לפני השי"ת כאלו רואהו משא"כ מי שחושב שהשי"ת בשמים ממעל והוא על הארץ כדרך שחושבים העולם זה האדם מוכרח מאוד למעט דבריו כל האפשר כי אין יכול לתקן שום דיבור חול רק דברי תורה ידבר תמיד וזהו פי' הפסוק (שם ה( כי האלהים בשמים ואתה על הארץ ר"ל כי לשון אם, אם בדעתך הוא כך שהאלקים בשמים וכו' ואינך דבוק באמונה זו תמיד לחשוב בה תמיד שהשי"ת מכה"כ ע"כ יהיה דבריך מועטים שא"א לך לתקן שום דיבור כלל, נמצא לפי זה תלך לבטח דרכך ותבין כי הכתבים הנ"ל מדברים הכל בהוה ר"ל כפי מה שהיה הקדוש הנ"ל כך היה מדבר לא לנו פעוטות חסרי השכל ודלי מעש וריקי כשרון: