יושר דברי אמת קונטרס ראשון ב

ואמנם באמת ובאמונה מי שלומד היטב בספרי מוסר וזכה לשמוע מפי קדושי עליון החכמים השלימים באמת ויש לו מח בקדקדו ולב חרד לעבודת הש"י לאמיתו לא לרמות א"ע ולהשטות א"ע וכו':

אמתת ענין זה ברמז נמרץ ובקיצור גדול הוא זה כי באמת האדם מוטבע על זה ונולד בזה שיגבה לבו כמו שאמרו חז"ל (שמו"ר כג, יג ועי' חגיגה יג, ב). ארבעה מיני גאים ואדם מתגאה על כולם וזה מצד קליפ' נפש הרע שנתערבה בו.

והשי"ת הזמין לי משל אמת על זה אדם נוסע בדרך בעגלה וישן ונוסע עמו בעל העגלה על הר אחד גבוה ואח"כ כשהוא בא על ההר ואז הדרך ישר כי כבר עבר הזקיפה והשפוע ואח"כ אם נתעורר האדם הישן ואומרים לו שהוא על ההר אינו מאמין מפני שאינו רואה שום סימן כי אלו ראה בראשונה השפוע שנסע ועלה עליו ידע אבל כעת הוא שוה אליו מהיכי תיתי לו לומר שהוא בהר ואיך יתוודע לו אח"כ כשירד מן ההר בשפוע השני היורדת מן ההר לבקעה יבחין שהיה מתחלה בהר.

ובאמת הגבהות נדמה להר גבוה ואילו היה האדם מרגיש באמת שלבו מתגדל בקרבו בודאי היה מבחין זה שיש לו גדלות וגבהות והוא עלה להר אבל האדם נולד על זה ההר שהוא הגבהות כמו שאחז"ל [חגיגה יג, א] ואדם מתגאה על כולם ולפיכך דומה לו שאין לו גבהות ואינו בהר כלל והאיך יבחין זה אם לא ירד מן ההר לגמרי לרגלי ההר על הבקעה ממש דהיינו שירגיל א"ע בכניעה ושפלות בלב ובמעשה והעיקר בלב ויתוודע לו האמת. כי באמת מי שפתח השי"ת עיני הכרתו רואה שפלותו תמיד ומתבייש א"ע תמיד ק"ו בחושבו בגדולת יוצר כל מעשי בראשית ב"ה וב"ש אשר מחמת בושה ממנו הוא כאין נגדו מכל וכל רק מחמת זוהמת הנחש שמעוור עיני האדם מלהביט אל האמת ובזוהמא זו נולד האדם מחטא אדה"ר אז נדמה לו כל הגבהות בלבו ועיניו טח מראות תמיד יראה ופחד השי"ת בלבו. ואינו יודע ואינו מרגיש בגבהות לבו כלל כי הוא נולד וגדל בזה מעט מעט בכל יום גדול מחבירו: