יושר דברי אמת קונטרס ראשון א

קונטרס ראשון עריכה

יום ג' י"ט סיון תקל"ז לפ"ק זבריזא יע"א.

אני הכותב למען אהבת עמיתי וריעי אשר מעודי גדלתי עמו בתורת ה' ויראתו לפי קט שכלינו וגבה טורא בינינו ובעת הפרדי מאתו בקש ממני להעלות לו על הכתב יושר דברי אמת ואמונה הנשמעי מפי משכילי הדור אנשי מופת בעלי רוה"ק אשר עיני ראו ולא זר כמלאך אלהים פחדם ויראתם וכולם ממעין אחד שתו ה"ה האלהי ריבש"ט זללה"ה ואני לא זכיתי רק לראות פני תלמידו האלהי ר' דוב בער זלה"ה ואח"ז באו אלי כתבי קודש מדברי קדשו המלהיבים לב החרידים לעבודת השי"ת באמת ואף כמה פעמים הייתי לפני האשל הגדול האלהי ר' מנחם מענדל מפרעמישלאן ע"ה זלה"ה זי"ע וביותר להבדיל בין המתים ובין החיים אשר שמעתי מפי ק"ק בנן של קדושים צדיק בן צדיק הרב המופלג האלהי מו"ה יחיאל מיכל נ"י.

ובאמת יש בדור הזה אנשי לצון וכופרים בחכמים כמו שהי בזמן האר"י זלה"ה אנשים כאלה כמ"ש הרח"וו זלה"ה ואני מעודי נדבק לבי באמונת חכמים האלה וחבירי ועמיתי ה"ה גיסי הרבני מו' יואל ני' נדבק לבו ג"כ באמונתם אשרי מי שדבק באמונתם ובדבריהם אוי להם לרשעים שפרקו עול תורה ויראת הש"י מעליהם ומראים עצמם צדיקים ומלעיבים במלאכי אלהים בשקרים וכזבים שבודים מלבם ונפשי יודעת מאד רשעם ורעתם כי רבים מהם בעלי עבירה בניאוף ר"ל מהם בעלי גאוה וקנאה אשר מקנאתם נותנים פגם ומום בקדשים בשקרם ובכזבם וכבר נבאו נביאי האמת עליהם שיהיה כן בדור אחרון כמשה"כ (ישעיה נט, טו) ותהי האמת נעדרת וגו' (שם ה, כ) הוי האומרים לרע טוב ולטוב רע וגו' ובפרט במשנה דסוטה (מט, ב) בעקבות משיחא וכו' יהי' להם אשר להם ואנחנו נפשינו הצלנו.

ובאמת אמרו חז"ל (ערכין טז, א) כי בדור הזה אין תוכחה ולא יכול אדם להוכיח רק את עצמו או חבירו ותלמידו הנצמדים לקולו באהבה כי בעוה"ר בדור הזה גבר עון הקנאה ושנאה שבא מגבהות הלב אשר באמת אם יהיו כל הימים דיו וכו' אין יכולין לכתוב חללה של רשות כמ"ש רז"ל (שבת יא, א) ולדעתי רמזו לגבהות הלב שנוטה האדם למלוך על מי שתחתיו במדרגה כי רשות לשון מלכות כנודע, וענין מחשבת הגבהות לא יספיקו פיות האדם וכל ימיו לדבר בהם כי עמוק עמוק הוא מאד למי שרוצה לחפש אחריו לסלקו ולזכות אח"כ למדת השפלות הלב בלב שלם על זה אמרו חז"ל (ע"ז כ, א) ענוה גדולה.

ובאמת שמעתי כעת בחג השבועות הזה מפי ק"ק הרב המגיד מוהרי"מ נ"י שאמר בזה"ל העולם חשבו שמצוה להיות עניו ובאמת מצוה זו לא נאמרה בתורה רק התורה מספרת שבח משה ובאמת הס"ם העלה בלבם דבר זה שמצוה להיות עניו כי מקודם מגדיל לב כל אדם בגבהותו ומדמה לו שהוא למדן גדול ויחסן גדול ועשיר וחסיד וצדיק ובעל מדות טובות וישרות וירא ונעים ונחמד ובאמת לפי מעלתו היה ראוי להיות גדול מכל עמו ולא לפנות עליהם ולא להתחבר עליהם רק שזו מדה גרוע' שמצד זה ימאס בעיני העולם שיחזיקוהו לבעל גאוה ובאמת מצוה הוא להיות גם עניו ושפל ברך ולדבר עם כל ולהיות עלוב מכל ע"כ הוא עושה עצמו עניו כל זה הוא פיתוי הס"ם כי מתחלה הגביה לבו בקרבו ותיקד עד שאול תחתית ואח"כ הוסיף לו מצוה זו למעלה להוסיף גאוה על גאותו: