יושר דברי אמת הקדמה



אמר הצעיר באלפי ישראל ברוך ה' אשר לא עזב חסדו ואמתו מאתי אנכי בדרך נחני בית אחי אדוני אחים ורעים כמ"ש למען אחי וכו'. היות מנעורי גדלני כאב דברי חכמים ומוסריהם מפי ספרים ומפי סופרים ה"ה חכמי משכילי דורנו, השלמים בעבודת הש"י הייתי מתאבק בעפר רגליהם, ועשיתי אזני כאפרכסת לדרכיהם ואף אם לא יכלתי לאשר ולקיים כל הדברים הנאמרים באמת, כי לא כל אדם זוכה לזכות נפשו כפי הראוי, עכ"ז לא עליך המלאכה לגמור לזאת אחזתי בסנסני חכמתם, וזה כמה שנים אשר הש"י החונן לאדם דעת חנני דעה מאתו להבין קצת מדבריהם כטפה מן הים ולחדש חדושים בתורה עי"ז, אבל לא רציתי להעלותם על הכתב עבור אפס הפנאי, ואף אם מצוה היא כמבואר בכמה ספרים מזהירים ע"ז עכ"ז העצלה גברה עלי, ואף גם הי' הכל כמעט בזכרוני ולמה זה כי לזולתי א"צ כי לא איש כמוני אגיד ואענה לאחרים. וכעת בהמשך הזמן גברה עלי השכחה מאד והי' לי המה פעמים געגועים על כמה דברי' נחמדים חדושי' שנשכחו ממני וחבל על דאבדן לזאת הסכמתי בלבי לכתוב כל מה שיעזרני הש"י ויאיר עיני למען לא ישכח ממני ויהי' לי תועלת רב בו כי האדם מתיסר בדברים שממציא משכלו יותר ממה ששומע מאחרי', אם הוא בר דעת ה' כי איך יהי' נאה דורש ואין נאה מקיים ח"ו ויכסה בושה פניו, ואולי יזכני הש"י שיהי' תועלת בו, לבניי או לא' מחבריי המקשיבים לקולי לזאת עשיתי זאת, ובקשתי מהמעיין אם ימצא בו איזה ענין שלא יבין לא יתלה החסרון כ"א בי כי ח"ו לא כתבתי שום הקדמה מדעת עצמי רק מפי ספרים ומפי סופרים חדשים גם ישנים והש"י יעזרני ויזכני לעבוד באמת ובלב שלם אכי"ר היום יום ה' כ"ו טבת תקה"ל לפ"ק. וזה החלי בעזר צורי וגואלי: