יוסף תהלות/יז

<< · יוסף תהלות · יז · >>

מזמור טו״ב

פסוק א

שמעה ה׳ צדק וגו׳. אפ׳ אפשר דדוד הע״ה המלך עליו השלום בדיחא דמלכא ודרך בדיחותא אמר: שמעה ה׳, תשמע צדק שהיא השכינה, שלא זזה ממני ובא האות שלא חטאתי, וכמ״ש וכמו שכתוב "וה׳ עמו" (שמואל א יח, יד), אפשר שכינה עמו ובא לידי חטא? הקשיבה רנתי בלילה, שאני קם תדיר, ואין רנה של תורה אלא בלילה, ויהיה תקון אשר חטאתי בב״ש בבת שבע בלילה. וע״י ועל ידי קימת חצות האזינה תפלתי, שהקם בחצות תפלתו נשמעת כמ״ש כמו שכתוב בזהר הקדוש.

פסוק ב

מלפניך משפטי יצא עיניך תחזינה משרים. שאני עניו, כמ״ש כמו שכתוב פ׳ פרק כיסוי הדם (דף פט.): יכול יגיס דעתו? ת״ל תלמוד לומר "משרים", אלמלא^[1] "משרים" כינוי לענוה. וז״ש וזהו שאמר: תחזינה משרים, שאני עניו, והעניו כאלו הקריב כל הקרבנות כולם. וגם אמרו שאין תפלת העניו נמאסת, וז״ש וזהו שאמר האזינה תפלתי. וגם מלפניך משפטי יצא לאור. והטעם, עיניך תחזינה משרים שאני עניו, והעניו כאלו הקריב ונסלח לו, ואין תפלתו נמאסת.

אי נמי יש לרמוז: יצא עיניך תחזינה משרים ר״ת ראשי תיבות עתים, כר׳ יוסי (ראש השנה טז, א) דאדם נידון בכל יום ובכל שעה.

אי נמי אפשר במ״ש במה שכתוב בירושלמי פרק קמא דר״ה דראש השנה, הקב״ה דן את ישראל ביום, בשעה שעוסקים במצות. וז״ש וזהו שאמר: מלפניך משפטי יצא לאור, כי מדת טובך אשר עיניך תחזינה משרים המצות שאנו עסוקים ביום.

אי נמי מלפניך משפטי יצא בענין ב״ש בת שבע, דלא שמש בה אוריה והיא מגורש׳ מגורשת והיא בת זוגי, והגם דקמאי לא גלי כמו שטען דומה, כמבואר בהקדמת הזהר, מ״מ מכל מקום עיניך תחזינה משרים המעשה עצמו, דלא היה בו חטא. ועמ״ש ועיין מה שכתבתי באורך בקונט׳ בקונטרס אהבת דוד דרוש ט״ו דף ע׳ בס״ד בסייעתא דשמיא:

פסוק יד

ממתים מחלד חלקם בחיים וכו׳. אפשר לומר בחקירת המפרשים במ״ש במה שאמרו רז״ל, דמעט מצות שיש לרשע נותן לו שכרו בעה״ז בעולם הזה באופן שלא ישאר לו שום זכות לעה״ב לעולם הבא. ויש להבין, על מה עשה ה׳ ככה? הלא טוב כי אותם המצות שעשה והנם מעטים, יהיו לו לעה״ב, ואחר שיסבול עונשו יהיה לו איזה חלק טוב לעה״ב. ויש כמה תירוצים בזה. ואני שמעתי מפה קדוש הרב החסיד כמהר״ר גדליא חייון זצ״ל שתירץ לזה, שהקב״ה דן את האדם עפ״י על פי מדותיו. וכיון שהרשע כל עסקו ומאוייו בחמדת העה״ז העולם הזה וכל מעייניו בו. על פי דרכו נותן לו שכר המצות בעה״ז כי זהו רצונו וחפצו. אבל הצדיקים שכל חפצם בעה״ב בעולם הבא וכל ענייני עה״ז בעיניהם הבל וריק. נותן להם עונש איזה חטא בעה״ז וישארו נקיים לעה״ב, כי זה חפצם ותשוקתם בעה״ב, עכ״ד עד כאן דבריו. וז״ש וזהו שאמר: ממתים מחלד, שהם בני העה״ז הנקר׳ הנקרא חלד, כמו שפי׳ שפירש רד״ק, ולכך קראם מתים, דרשעים בחייה׳ בחייהם קרוים מתי׳ מתים. חלקם בחיים, שהם הולכי׳ הולכים אחר תאוו׳ תאוות העה״ז, כמו שפי׳ רד״ק, שמאויים וחשקם בחיי העה״ז. וכיון שכן הוא רצונם, וצפונך, שכר מצותיהם הצפון, תמלא בטנם בעה״ז על פי מדתם, כי חלקם בחיים חיי העה״ז, וכפי רצונם תשלם להם גמולם. אך שכר מצוותיהם באמת תתן לצדיקים להשלימם, וז״ש ישבעו בנים, הצדיקים הנקראים "בנים" סתם. והניחו יתרם, דזכותם יגן על בניהם כמש״ל:

הערות ויקיעורך

1. צ"ל: אלמא