ידי משה על דברים רבה/ג/טו
| ידי משה על דברים רבה • פרשה ג | >>
• א • ד • ה • ח • ט • יא • יב • טו • טז •
אמר לפניו משה חשוב אותן כסדום. הנה הרבה יש לדקדק בשיטה זו. א' למה אמר חשוב אותן כסדום הואיל והיו שמונים ועוד לבסוף כשמצא רק ע"ז הוכרח למצוא עוד ג' ומתחלה ביקש כמו סדום שיוותר לו עד עשרה ועוד היאך אמר מתחלה כמו גוזמא שיעמיד שמונים ואח"כ לא העמיד רק ע"ז ואין לומר שחשב עם אבות היה לו לומר מיד כדי שלא יקשה לו הקב"ה ועוד למה דקדק עמו הקב"ה שיהיה דוקא פ' ובסדום לא בקש רק עשרה וביותר יש לתמוה שלעיל בפרשת כי תשא איתא אמר ר"א ביקש משה שיוותר לו הקדוש ברוך הוא עד עשרה כסדום וביקש ולא מצא אלא ז' ועוד קשה מאי ושבח אני את המתים ולמה יהיו משובחים יותר מן ע"ז אלו ועוד קשה למה מביא הפסוק וטוב משניהם ללא צורך ועוד צריך לדקדק לשון ואני מעמיד לך מאלו פ' צדיקים ונ"ל להתיר כל הספקות בהערה אחת וה"פ שמשה ביקש שיוותר לו עד עשרה דהיינו שיהיו עשרה צדיקים גמורים דוקא כמו שביקש אברהם בסדום ושיברר הקב"ה מן השמונים י' לזה אמר אני מעמיד לך מאלו שמונים עשרה כאברהם וחשב ז' צדיקים גמורים ומן המותרים היה משה סבר שיברר הקב"ה מהם עוד ג' צדיקים גמורים כדי למלאות עשרה אבל הקב"ה לא היה חפץ בהם כדאיתא שאותן ע' זקנים היו ראוים לשרף כמו נדב ואביהוא ומתו בקברות התאוה עי' בפ' בהעלותך והקב"ה בוחן לבבות וידע שאין בין ע' זקנים לברור מהם ג' צדיקים והאדם יראה לעינים שמשה היה סובר שיכול הקב"ה לברר עכ"פ ג' מהם ולכן אמר הקב"ה לשון הא משה לשון רוגז שלא היה ביניהם אפילו אחד ע"כ הוכרח משה לומר עשה בשביל זכות שלשה אבות ומה שאמר והרי שמונים אי לא מסתפינא הייתי אומר שהוא טעות ואגב שאמר למעלה תיבת שמונים טעה המדפיס אמנם אפילו יהיה הגירסא כך מ"מ א"ש פי' לברור מהם עשרה והיא היא ועולה בסוג אחד לז"א ושבח אני את המתים מן החיים פי' לפי שהן ע' זקנים לא מצא ג' צדיקים לתשלום עשרה ומן המתים מצא ומה שאמר וטוב משניהם אשר עדיין לא היה נ"ל דה"פ לפי שבסדום וויתר לו הקב"ה עד תשעה והקב"ה יהיה עשירי ולא מצא ולפיכך נהפך סדום אבל אם היו שם תשעה יצדיקים לא היתה נהפכת וכאן דקדק הקב"ה בלשונו מה שאמר הא משה היכן עוד ג' צדיקים משמע שיהיה שם דוקא עשרה צדיקים ושם וויתר עד תשעה וז"ש עוד וטוב משניהם פי' מן החיים ומן המתים אותן שלא היה פי' מה שביקש עליהם בסדום ולא מצא אותם עליהם היה מרמז שלמה פי' אילו היה שם היו טובים כי שם ט' היו טובים כמו כאן י' ודו"ק היטב: