ידי משה על בראשית רבה/מה/ו

<< | ידי משה על בראשית רבה • פרשה מה |
ג • ד • ה • ו • ח • ט • 

לדף המדרש לכל הפרשה במדרש

מאי איכפת ליה כו'. במדרש תנחומא מכתיבת יד מפרש זה הענין יותר מרווח וה"ג התם מלמד שאמרה לו נחזירנה לשפחה ואברהם אמר אפשר מאחר שעשינו אותה גבירה אנו חוזרין ומשעבדין בה עכ"ל התנחומא לפי זה מתרץ כפל לשון המדרש שמתחלה רצתה שרה לענות אותה בעוד שהיא אשתו וכשראתה שהוא נגד רצונו אמרה שיחזירנה לשפחה. וג"כ לא רצה אברהם אלא אמר עשי לה הטוב בעיניך וגו':

מנעתה מתשמיש. רבי ברכיה סבר טפחת' בקורדק' על פניה פי' מנעל ורב כהנא סבר הוליכה אחר שרה כלים לבית המרחץ נ"ל דבהא קא מפלגי לפי שרצתה שרה לעשות אותה שפחה כנענית כבראשונה לפיכך רבי בר כהנא סבר שמנעתה מתשמיש ולא תהיה עוד אשתו כשלא ישמש עמה ורבי ברכיה ורב כהנא פליגי בהא דאמרינן בגמרא כל מה שהעבד עושה לרבו תלמיד עושה לרבו חוץ מחליצת המנעל והליכת כליו לבית המרחץ. ופי' שם רש"י כי שני דברים אלו הם עבודת עבד כנעני ולפיכך שרה רצתה לעשות אותה שפחה כנענית ועשתה עמה עבודת שפחה כנענית רבי ברכיה אמר חליצת מנעלים ורבי אבא בר כהנא אמר הליכת בגדים למרחץ כנ"ל וק"ל. באורחא דחלוצה כן פירש תרגום ירושלמי על מדבר שור אבל מצאתי בספרים ישנים הגרסא באורחא דחלושה וכתב האב"א שהיה לו לומר ותמצא הוא מלאך מאי וימצאה אלא שהיתה חלושה מטורח הדרך לכן נתגלה אליה המלאך וזהו שכתב וימצאה: