טור מנוקד אבן העזר קנט

אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · חושן משפט
צפייה בדפוסים הישנים להגהה ולהורדה · מידע על מהדורה זו

<< | טור · אבן העזר · סימן קנט (מנוקד) | >>

סימן זה ב: שולחן ערוך · לבוש · ערוך השולחן · שולחן ערוך הרב
ארבעה טורים באתרים אחרים:    alhatorah.org Sefaria.org
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסימן זה

מפרשים בהמשך הדף (שלימות: 75%):    בית יוסף ב"ח דרכי משה ד"מ הארוך דרישה פרישה


אף על פי שיבמה אסורה לזר קודם שתתיבם או תחלוץ, אם קדשה זר, תפסי בה קידושין וצריכה גט. ואם קדשה במזיד, קנסינן ליה לאוסרה עליו אף אם ירצה היבם לחלוץ לה, אלא יגרשנה ומותרת ליבם אם הוא ישראל וחפץ בה. ואם הוא כהן - אסורה לו, וחולץ לה ומתירה. ואם קדשה בשוגג, שלא ידע שהיתה זקוקה ליבם - אם ירצה היבם ליבם - כופין את המקדש לגרש. ואם לא ירצה ליבם - חולץ לה ומותרת למקדש, וצריך לקדשה פעם אחרת אחר שתחלוץ.

כתב הרמב"ם: אם חזר המקדש וקדשה אחר שחלץ לה יבמה אין מוציאין אותה ממנו. ומשמע מדבריו אפילו אם קדשה תחילה במזיד. ואדוני אבי הרא"ש ז"ל כתב כסברא הראשונה.

ואם נשאת לזר, בין במזיד בין בשוגג, בין שיש לו בנים ממנה בין שאין לו בנים ממנה, תצא. וכתב בעל העיטור: אפילו מת היבם תצא, ואפילו חזר ונשאה אחר שחלץ לה היבם תצא, ודינה כדין האשה שהלך בעלה למדינת הים וניסת ואחר כך בא בעלה שתצא מזה ומזה וכל י"ג דרכים בה. ויש אומרים אף על פי שדינה שתצא, אין הולד ממזר. וכן כתב הרמב"ם: האשה שהלך בעלה ובנה למדינת הים ואמרו לה מת בעלך ואחר כך מת בנך וניסת ואחר כך אמרו לה חלוף הדברים, תצא והולד כשר. וכאשר כתבתי תחילה. כן היא מסקנת אדוני אבי הרא"ש ז"ל.

זינתה - מותרת ליבם.

נתיבמה בטעות, כגון ששמעה שמת בעלה ונתיבמה ואחר כך בא, אם היתה נשואת אחיו אינה צריכה גט מהיבם ומותרת לחזור לבעלה, ואם היתה ארוסה צריכה גט מהיבם, שמא יאמרו תנאי היה לאחיו בקדושין ולא נתקיים ובדין נשאה זה וצריכה גט, ולכך אסורה לחזור לבעלה.

אחר מיתת הבעל נזקקה אשתו לאחיו, וזו היא שנקראת "שומרת יבם", ומחמת אותה הזיקה חשובה כארוסתו ליאסר בקרובותיה, אפילו מת קודם שייבם או יחלוץ, ואפילו נפלה לפני שני אחין שאין ידוע איזה מהם ייבם אותה או יחלוץ, אפילו הכי שניהם אסורים בקרובותיה. לפיכך אם קידש אחד מהם אחות זקוקתו, אסור לו לכונסה שהיא כאחות ארוסתו, עד שייבם אחיו או יחלוץ לזקוקה ותפקע הזיקה. ופירש ר"י - דוקא כשקידש לאחותה, משום שבשעת נישואין הוי כנושא אחות זקוקתו, אבל אם כנסה לחופה, אין צריך להמתין מלבעול, דבשעה שכנסה אשתו גמורה היא ופקעה לה זיקה לגמרי.

ודוקא קידש לאחר שנזקקה לו, שקידשה באיסור, אבל אם קידשה קודם לכן, כיון שלא היתה אחות זקוקתו מעולם, לא גזור רבנן.

מת אחיו, שלא נשארה זקוקה אלא לו - מוציא את ארוסתו בגט ואת היבמה בחליצה. מתה ארוסתו - חוזרת היבמה להיתרה הראשון, רצה חולץ רצה מייבם.