טור מנוקד אבן העזר קמו

אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · חושן משפט
צפייה בדפוסים הישנים להגהה ולהורדה · מידע על מהדורה זו

<< | טור · אבן העזר · סימן קמו (מנוקד) | >>

סימן זה ב: שולחן ערוך · לבוש · ערוך השולחן · שולחן ערוך הרב
ארבעה טורים באתרים אחרים:    alhatorah.org Sefaria.org
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסימן זה

מפרשים בהמשך הדף (שלימות: 75%):    בית יוסף ב"ח דרכי משה ד"מ הארוך דרישה פרישה

כתב הרמב"ם: יש דבר שדומה לתנאי ואינו תנאי, כגון המגרש לאחר זמן שקבע, שאמר לה "הרי זה גיטיך ולא תתגרש בו עד לאחר שלושים יום", הרי זה דומה לתנאי שאינה מגורשת עד לאחר שלושים יום, ואם מת הבעל תוך שלושים יום או נשרף הגט או נאבד אינה מתגרשת, ואינו תנאי, שהמגרש על תנאי מגרש מיד אלא שמטיל תנאי בגט, וזה אינו מגרש עד שיגיע אותו הזמן, לפיכך המגרש על תנאי צריך לכפול תנאו וזה אין צריך לכפול תנאו ולא לשאר משפטי התנאים.

הניח הגט בצדי רשות הרבים בסוף שלושים יום, ונגנב משם לאחר שלושים יום - הרי זו מגורשת, הואיל והיה קיים ביום שהיתה מתגרשת בו ויחדה אותו במקום שאינו רשות הרבים, שצדי רשות הרבים אינו כרשות הרבים.

וכן אם תלה הגירושין במעשה דינו כדין המגרש אחר זמן. כיצד? - אמר לה "הרי זה גיטך ולא תתגרשי בו עד שתתני לי מאתיים זוז", מתגרשת אחר שתתן מאתיים זוז, ואין צריך לכפול תנאו ולא לשאר משפטי התנאים, שהרי לא פירש על תנאי אלא שתלה הגירושין בעשיית המעשה ואחר המעשה תתגרש.

ומה יש בין המגרש על תנאי לזה שקובע זמן לגירושין או שתלאן בעשיית מעשה? שמגרש על תנאי יש שם גירושין ואינם גומרים עד שיתקיים התנאי, לפיכך כשמתקיים התנאי מגורשת אפילו אין הגט ברשותה ואין צריך לחזור וליטלו אחר שיתקיים התנאי, שהרי כבר הגיע לידה בתורת גירושין, ואם ניסת קודם שיתקיים התנאי לא תצא. אבל התולה גירושין בזמן או בעשיית מעשה, לא בא הגט לידה בתורת גירושין אלא בתורת פקדון עד זמן שקבע או עד שנעשה המעשה, לכך צריך שיהא הגט ברשותה או שתחזור ותטלנו או שיהיה במקום שיחדה אותו, ואם ניסת קודם הזמן שקבע או קודם שנעשה המעשה, תצא והולד ממזר, שהרי היא עדיין אשת איש גמורה.

הנותן גט לאשתו בידה ואומר לה 'אם לא תתני לי מאתים זוז אין זה גט' או 'אין את מתגרשת' - לא אמר כלום, שאין כאן גט לא על תנאי ולא גט התלוי במעשה.

מי שנתגרשה על תנאי וקדשה אחר קודם שתקיים התנאי, אם נתקיים התנאי מקודשת, ואם לאו בטל הגט ואינה צריכה גט משני. אבל אם נשאת ולא נתקיים התנאי, בטל הגט וצריכה גט משני. עד כאן[1].

והראב"ד כתב: כמדומה לי שהוא מדמה זה לאשה שהלך בעלה למדינת הים ואמרו לה 'מת בעלך', שאם נתקדשה מותרת לחזור לו ואם נשאת אסורה לחזור לו, ואין הנדון דומה לראיה, דלעולם אסורה לחזור לראשון, דמאן מוכח שלא נתקיים התנאי שהרי בידה לקיימו, והיא מגורשת גמורה ואסורה לחזור לראשון, הילכך בין כך ובין כך צריכה גט משני ואסורה לחזור לראשון.