טור מנוקד אבן העזר קכז
<< | טור · אבן העזר · סימן קכז (מנוקד) | >>
סימן זה ב: שולחן ערוך · לבוש · ערוך השולחן · שולחן ערוך הרב
ארבעה טורים באתרים אחרים: תא שמע • על התורה • ספריא • שיתופתא
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסימן זה
צריך לכתוב הזמן בגט. כיצד? - "בכך וכך בשבת, בכך וכך לירח פלוני, כך וכך לחשבון פלוני". שחכמים תקנו לכתוב בו הזמן משום שפעמים שאדם נשוי קרובתו ותזנה תחתיו וירצה לחפות עליה ויתן לה גט אחר הזנות ולא יכתוב בו הזמן, היא תאמר 'קודם הזנות נתגרשתי', אבל כיון שתקנו לכתוב בו הזמן ואם תאמר כן צריכה להביא ראיה. אבל לא הוצרכו לתקן זמן כדי לידע מתי תיטול פירות מנכסים שהיו בידו, דקיימא לן יש לבעל פירות עד שעה שיתן הגט לידה וכשיגיע הגט לידה תלך לבית דין ותראה להם גיטה ויכתוב לה בית דין הזמן שנתגרשה בו. ואם נתגרשה בגט שאין בו זמן - לא תינשא. ומיהו אם ניסת בו - לא תצא אפילו אם אין לה בנים. ואם הקדים הזמן - פסול. ומכל מקום נכתב ביום ונחתם בלילה של אחריו, או אפילו מכאן ועד עשרה ימים, פסק אדוני אבי הרא"ש ז"ל שהוא כשר בשעת הדחק שאי אפשר על ידי גט אחר. והרמ"ה כתב שהוא פסול.
וכתב אדוני אבי הרא"ש ז"ל בתשובה: אם נתגרשה בגט מוקדם ולא נודע פסולו עד שקדשה אחר, דלא תפסי בה קדושי שני ואינה צריכה גט ממנו ומותרת לחזור לראשון.
השולח גט ממקום למקום, אף על פי שמקדים הזמן, שהרי כתב הזמן מיום הכתיבה שאינו יודע מתי מגיע לידה, כשר כיון דאית ליה קלא, שהקול יוצא בשליחות הגט וכל אדם יודע שנכתב קודם שנמסר לה, ואם תבוא לגבות הפירות שמכר הבעל משלה צריכה להביא ראיה מתי בא הגט לידה.
ופסק רבינו יצחק דכל גט שלא נמסר ביום הכתיבה, אין תקנה להכשירו אלא על ידי שליח, שימסרנו לה על ידי שליח דבהכי אית ליה קלא כדאמרינן גבי גיטין הבאין ממדינת הים אית להו קלא, לפי שיש קול להולכת השליח ולביאתו ומידע ידעי אינשי זמן המסירה, הוא הדין נמי בגט שנכתב קודם שנמסר, אף על פי שאם היה מוסרו מידו לידה היה פסול משום דאתיא למיטרף מלקוחות שלא כדין מיום שנכתב, כשנתנו ליד שליח ליתנו לה אית ליה קלא ולא נפיק מינה חורבה. ואין נראה כן מדברי הרמב"ם שכתב: הרי שאמר לשנים לכתוב גט ולחתום וליתנו לאשתו ונתאחר הדבר ימים או שנים, או שנמצא הגט בטל והוצרכו לכתוב לה גט אחר, כשכותבין הזמן והמקום אין כותבין לא הזמן שאמר להם הבעל לכתוב בו ולא אותו המקום, כיצד היה בירושלים כשאמר להם הבעל והיו עומדים בתשרי ונתאחר עד ניסן והרי הן בלוד, כותבין זמן מניסן ובלוד. ואדוני אבי ז"ל כתב דברי רבינו יצחק לפסק הלכה.
סתם גט הבא לפנינו, אנו תולים שביום שנכתב נמסר ואינה צריכה להביא ראיה מתי בא לידה, אבל אם יש בו ריעותא כגון שנמצא מושלך, צריכה להביאה[1] ראיה מתי בא לידה.
גט שזמנו מאוחר - כשר לגרש בו. ופירש הראב"ד - כשר לגרש בו מיד בשעת הכתיבה. ורבינו חננאל פירש - שאינו גט אלא עד הזמן שכתוב בו אפילו אם נותנו לה מיד, כי אין הגירושין חלין אלא עד הזמן שכתוב בו ויש לבעל פירות עד הזמן שכתוב בו. והרמב"ם פסל גט המאוחר, שכתב: גט שיש עליו עדים ואין בו זמן, או שהיה מוקדם או מאוחר, או שנכתב ביום ונחתם בלילה אף על פי שהיו עסוקים באותו ענין, או שכתב הגט בירושלים וטעה וכתב בלוד, פסולים. ואדוני אבי הרא"ש ז"ל כתב כסברא ראשונה. וכתב עוד - שאין לסמוך על מה שפסל[2] נכתב ביום ונחתם בלילה אף על פי שעסוקים באותו ענין.
כתב עוד הרמב"ם: חתך ממנו הזמן ונתנו לה, או שלא כתב שם היום אלא בשבת ראשונה או שנייה בחדש פלוני, או בשנת פלוני ולא הזכיר החדש, ואפילו בשבוע פלוני כשר. וכן כתב בו "היום גירשתיך" שמשמע היום הזה שיצא בו הגט. ואיני יודע היאך מכשיר חתך ממנו הזמן דהיינו אין בו זמן. וכן השיג עליו הראב"ד.
בימי חכמי התלמוד היה דרכם למנות לשנות המלכים, ואם שינה ומנה לחשבון אחר הגט פסול. והאידנא נוהגין בכל המקומות למנות לבריאת עולם.