טור מנוקד אבן העזר צד

אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · חושן משפט
צפייה בדפוסים הישנים להגהה ולהורדה · מידע על מהדורה זו

<< | טור · אבן העזר · סימן צד (מנוקד) | >>

סימן זה ב: שולחן ערוך · לבוש · ערוך השולחן · שולחן ערוך הרב
ארבעה טורים באתרים אחרים:    תא שמעעל התורהספריאשיתופתא
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסימן זה

מפרשים בהמשך הדף (שלימות: 75%):    בית יוסף ב"ח דרכי משה ד"מ הארוך דרישה פרישה


כדרך שחייבין במזונות האלמנה כך חייבין ליתן לה מדור לדור בו, וכלים להשתמש בהן, ועבדים ושפחות כדרך שהיו לה בחיי בעלה. ואם מכרו היורשים הבית, לא עשו ולא כלום.

אבל אם נפל - אין חייבין לחזור ולבנותו. ולא עוד אלא אפילו תאמר 'אני אחזקנו ואבננו משלי כדי שלא יפול' - אין שומעין לה, אלא תדור בו כל זמן שהוא קיים.

ואם בית בעלה קטן מהכיל אותה ואת היורשין, ובחיי אביהן היו הבנים שוכרין בתים ועתה רוצים לחזור ולדור בביתה, או שהיה בעלה שוכר בית ובניו דרין בביתו, כשמת אין היורשים חייבים לשכור לה בית, שלא התנה אלא "את תהא יתבא בביתי", וכיון שהבית קטן מהכיל, תצא היא ממנו ואין צריכים לשכור לה בית אחר, אבל מזונותיה יש לה. וכן אם אין הנכסים מספיקין לזונה והיא רוצה לשבת בבית בעלה בלא מזונות ובלא תביעת כתובה - תשב, שאין המזונות והדירה תלויין זה בזה. ויש אומרים - שאם הבית קטן מהכיל שצריכין לשכור לה בית וליתן לה בו מזונותיה משלם, אלא שבזה יפה כח היורשים שאם היא אומרת "תשכרו אתם ואני אדור בבית בעלי" אין שומעין לה, אבל לעולם צריכין ליתן לה או בית בעלה או לשכור לה אחר. וכן כתב הרמב"ם: נפל הבית או שלא היה לבעלה בית אלא בשכר נותנין לה מדור לפי כבודה וכן מזונותיה וכסותה לפי כבודה. וכן היא מסקנת אדוני אבי הרא"ש ז"ל.

ואם היא אומרת 'תנו לי מזונות בבית אבי' והיורשים אומרים 'תשב עמנו' - אין נותנין לה מזונותיה בבית אביה, אלא רואין כמה תספיק לה אם תשב עמהם, כי ברכת הבית ברובה נר לאחד נר למאה וכיוצא בזה, ולפי זה יתנו לה. ואם יש לה טענה שאינה יכולה לדור עמהם מפני שהיא ילדה והם ילדים, נותנים לה מזונותיה בבית אביה משלם. וכתב הרמ"ה - שאין טענה זו אלא כשאינם בניה, כגון באשת אב או שלא הניח בנים אלא אחיו יורשין אותו, אבל אם היא אמם אינה יכולה לטעון כך, דגבי אמם ליכא למיחש להכי.

וחייבים לפרוע בשבילה כסף גולגלתה ומס מעליה כדרך שפרע בעלה בשבילה. אבל אינם חייבים בפדיונה, וברפואתה שיש לה קצבה, ולא בקבורתה כדפרישית לעיל.