טור מנוקד אבן העזר סד
<< | טור · אבן העזר · סימן סד (מנוקד) | >>
סימן זה ב: שולחן ערוך · לבוש · ערוך השולחן · שולחן ערוך הרב
ארבעה טורים באתרים אחרים: תא שמע • על התורה • ספריא • שיתופתא
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסימן זה
הנושא בתולה צריך לשמוח עמה שבעה ימים, שלא יעשה מלאכה ולא נושא ונותן בשוק, אלא אוכל ושותה ושמח עמה, בין אם הוא בחור או אלמן.
ואם היא בעולה שמח עמה שלושה ימים, בין בחור בין אלמן.
לפיכך תקנו חכמים ז"ל שתנשא אלמנה ביום חמישי ותבעל בליל שישי כדי שיהיה שמח עמה שלושה ימים - חמישי בשבת וששי בשבת ושבת.
במה דברים אמורים? - בבעל מלאכה, אבל אדם בטל שאין לחוש שילך למלאכתו יכול לישא בכל יום.
ולבתולה לא תקנו יום ידוע לנישואין בשביל זה, שאין לחוש שמא יניחנה וילך למלאכתו, אבל תקנו שתנשא ביום רביעי ותבעל בליל חמישי, לפי שבית דין יושבין בדין ביום שני וחמישי ואם יהיה לו טענת בתולים ישכים מיד בבקר לבית דין.
אבל לא תקנו שתנשא ביום ראשון ולבעול בליל שני אף על פי שבית דין יושבים ביום שני, דשקדו חכמים שיהא טורח בסעודה שלושה ימים ואחר כך כונס.
ובזמן הזה שאין זמן קבוע לישיבת בית דין, יכול לישא בכל יום שירצה מימות החול, ובלבד שיהיה לו צרכי סעודה מוכן.
ואם אין לו מוכן לא ישא קודם יום רביעי.
כתב הרב רבינו אפרים: אי אמר חתנא 'לא טריחנא אלא כניסנא בלא סעודתא', וקרובי הכלה בעו דליעביד סעודתא, כייפינן ליה דליעבד סעודתא כפום מנהגא דחזי לדידיה ולדידה, דקיימא לן עולה עמו ואינה יורדת עמו.
אבל אין כונסין את הבתולה לחופה ביום שבת, לפי שעל ידי החופה זוכה במציאתה ובמעשה ידיה והוה ליה כקונה קנין בשבת.
ואלמנה אין חופה קונה בה אלא על ידי יחוד של ביאה זוכה במציאתה, לפיכך צריך להתייחד עמה בערב שבת כדי שלא יהא כקונה קנין בשבת.
וכן אין לכנוס הבתולה ביום ששי לבעול ביום שבת, לפי שאין בתי דינין קבועים בשבת.
וכתב אדוני אבי הרא"ש ז"ל - ומה שנהגו האידנא לכנוס ביום ששי, משום דאף בכל ימי השבוע אין לנו בתי דינין קבועין ומי שיש לו עסק מקבץ ומסדר טענותיו לפניהם וזה יכול לעשות אפילו בשבת.
כתב הרמב"ם: אין נושאים נשים בערב שבת ולא באחד בשבת - גזירה שמא יבא לידי חילול שבת בתיקון הסעודה שהחתן טרוד בסעודה, ואין צריך לומר שאסור לישא בשבת.
ואדוני אבי ז"ל כתב - ומסקנא דהלכתא מותר לבעול בתחילה בשבת ולא חיישינן שמא ישחוט בן עוף, ואהא סמכינן למיעבד סעודתא בין במוצאי שבת בין בשבת.
אין נושאים נשים בחול המועד לא בתולות ולא אלמנות, ולא מייבמין, אבל מחזיר גרושתו מן הנישואין אבל לא מן האירוסין, וטעמא משום דאין מערבין שמחה בשמחה, או משום ביטול פריה ורביה, פירוש שלא ישהא לישא עד המועד, לפיכך מותר לישא בערב המועד.
דין מי שהכין צרכי סעודה ואירעו אבל - כתבתי בספר יורה דעה בהלכות אבל.