טור מנוקד אבן העזר נג

אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · חושן משפט
צפייה בדפוסים הישנים להגהה ולהורדה · מידע על מהדורה זו

<< | טור · אבן העזר · סימן נג (מנוקד) | >>

סימן זה ב: שולחן ערוך · לבוש · ערוך השולחן · שולחן ערוך הרב
ארבעה טורים באתרים אחרים:    תא שמעעל התורהספריאשיתופתא
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסימן זה

מפרשים בהמשך הדף (שלימות: 75%):    בית יוסף ב"ח דרכי משה ד"מ הארוך דרישה פרישה


הפוסק מעות לחתנו ומת חתנו, אפילו יש לו אח והיא זקוקה לו - אינו זוכה במה שפסק, שיכול לומר 'לאחיך הייתי רוצה ליתן ולא לך'.
ואפילו הבת חפצה בו.
ואפילו היה הראשון עם הארץ והשני תלמיד חכם.
וכתב הרמב"ם: וכן הפוסק מעות לבנו לא קנה עד שיכנוס, שכל הפוסק אינו פוסק אלא על מנת לכנוס.
וכתב רב האי ז"ל: דוקא בפוסק לחתנו, אבל בפוסק לבתו כיון שאמר בשעת קדושין 'הרי אני נותן לבתי כך וכך' - קנתה הבת אף על פי שמת החתן, שאינו יכול לומר 'לא פסקתי לבתי אלא על מנת שתבא לנישואי החת'ן, דמכל מקום לבתו פסק וקנתה.
וכתב אדוני אבי הרא"ש ז"ל: משמע מתוך דבריו אם מת החתן אפילו לא יבמה אחיו שחייב ליתן לבתו מה שפסק לה, והא לא מסתבר כלל, דודאי לא פסק לה אלא על מנת שתנשא בהן. ואם לא ניסת ומתה והיה לה בן, לא ירש הבן אותו ממון. אבל אם נתייבמה, לא מצי למימר לאחיך הייתי רוצה ליתן, שהרי לבתו פסק ולא פקעי הקדושין שמכחם יבמה אחיו.
פסק הגאון: מי שפסק מעות לחתנו בשעת הקידושין ונתנם לו קודם החופה ומתה הבת ויש לה בן, יחזיר המעות לאב, שכל הפוסק דעתו על מנת לכנוס, אבל מי שנותן לבתו סתם שתנשא בו ולא הזכיר שתנשא לפלוני, קנתה אותה מתנה, וכיון שנתקדשה אף על פי שבטלו הקידושין כשמת הארוס אין האב יכול לחזור בו.