טור מנוקד אבן העזר כט

אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · חושן משפט
צפייה בדפוסים הישנים להגהה ולהורדה · מידע על מהדורה זו

<< | טור · אבן העזר · סימן כט (מנוקד) | >>

סימן זה ב: שולחן ערוך · לבוש · ערוך השולחן · שולחן ערוך הרב
ארבעה טורים באתרים אחרים:    תא שמעעל התורהספריאשיתופתא
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסימן זה

מפרשים בהמשך הדף (שלימות: 75%):    בית יוסף ב"ח דרכי משה ד"מ הארוך דרישה פרישה

הכסף של הקידושין צריך שיתנהו לה במתנה גמורה.
ואם נתנו לה על מנת שתחזירהו לו, אינן קדושין, בין אם החזירתו או לא החזירתו.

אמרה לו 'תן מנה לפלוני ואקדש אני לך', ונתנו ואמר לה 'התקדשי לי במנה שנתתי לפלוני' - מקודשת.

אמרה 'תן מנה לפלוני ואקדש אני לו', ונתנו לו, ואמר לה אותו פלוני 'הרי את מקודשת לי באותה מנה שקבלתי מפלוני בשבילך' - מקודשת.
כתב הרמ"ה: ואי נמי לא אמר פלוני 'הרי את מקודשת' וכו', אלא עשה לבעל המעות שליח לקדש לו אשה, ואמרה לו האשה 'תן מנה לפלוני ואקדש אני לו' וענה בתרה 'הן', אי נמי היו עסוקין באותו ענין אפילו לא ענה הן, מקודשת.

אמרה לו 'הילך מנה ואקדש אני לך', וקבלו ואמר לה 'הרי את מקודשת לי במה שקבלתי ממך' - אם הוא אדם חשוב, מקודשת, כדפרישית לעיל.

אמר לה 'הילך מנה והתקדשי לפלוני', ואותו פלוני עשאו שליח, או שלא עשאו שליח ואמר לה אותו פלוני 'התקדשי לי במנה שנתן לך פלוני'- מקודשת.

אמר לה 'התקדשי לי בדינר' ונתן לה משכון עד שיתן הדינר - אינה מקודשת.

אמר לה 'הרי את מקודשת לי במנה', ונתן לה דינר - הרי זו מקודשת מיד, והוא ישלים לה המנה.
אבל אם אמר לה 'במנה זו', או אפילו 'במנה' סתם, והיה מונה והולך - אינה מקודשת עד שישלים לה כל המנה, ואם היה חסר דינר אינה מקודשת.
ואם אמר לה 'דינר החסר יהא עלי במלוה' - מקודשת.

היה בו דינר רע או של נחושת - אם הכירה בו וקבלה אותו, סברה וקבלה.
לא הכירה בו, כגון שהיה לילה, או שדרך המטבע להיות מעורב בו רעים ולא הכירה בו, אם יכולה להוציאו על ידי הדחק - מקודשת, וצריך להחליפו. ואם אינה יכולה להוציאו - אינה מקודשת.
וכתב הרמ"ה: ואם אמר לה בתר הכי 'התקדשי לי בו' ושתקה - הוי ספק קידושין.

הוא אומר 'התקדשי לי במנה', והיא אומרת 'לא אתקדש לך אלא במאתים', והלך הוא לביתו והיא לביתה ואחר כך תבעו זה את זה וקדשה - אם האיש תבעה, יעשה כדבריה. ואם היא תבעתו, יעשה כדבריו.

אמר לה 'התקדשי לי בכוס זה', והיה בו מים ונתנו לה - זכתה בכוס ולא במים. היה בו יין - זכתה ביין ולא בכוס. היה בו שמן - זכתה בשניהם - לפירוש רש"י ורבינו חננאל.
אבל הרמב"ם ז"ל כתב - היה בו מים - זכתה בשניהם. היה בו יין - זכתה בכוס ולא ביין. היה בו שמן - זכתה בשמן ולא בכוס.

היו לו מיני כלים או מיני מאכל או שאר כל דבר, ובאת אשה ואמרה 'תן לי מהם', ואמר לה 'אם אתן לך מהן התקדשי לי?' ואמרה 'הן' ונתן לה - הרי זו מקודשת.
ואם אמרה 'נתן תתן', או 'תתן' לבד, וקבלה - אינה מקודשת, שרצונה לומר רק תתן פעם אחת ולא נתרצית בקידושין, וכל כיוצא בזה שמשמעותו לא תשחק עמי בדברים רק תתן.
וכתב אדוני אבי הרא"ש ז"ל: אם אומר בשעה שנתנו לה 'הרי את מקודשת לי' וקבלה - מקודשת.