פתיחת התפריט הראשי

טורעריכה

תניא: עיר שיש בה שני מתים כאחד, מוציאין הראשון ואחר כך מוציאין השני. ואם היו מלינין הראשון, מוציאין השני. חכם ותלמיד חכם, מוציאין החכם. ת"ח ועם הארץ, מוציאין תלמיד חכם. שני ת"ח שני ע"ה, מוציאין הראשון, פירוש אותו שמת תחילה. איש ואשה, מוציאין האשה מפני שקרובה לבית הניוול.

הוציאו הראשון וקברוהו, אין עומדין עליו בשורה ואין עומדים[1] עליו ברכת אבלים ולא תנחומי אבלים עד שיוציאו השני, הוציאו השני וקברוהו באין ועומדין בשורה ומנחמין ופוטרין את הרבים.

ואין מנחמין שני אבלים כאחד, אלא אם כן היה כבודם שוה וקילוסם שוה.

אין מוציאין שני מתים במטה אחת, אלא אם כן כבודם וקילוסם שוה.

בית יוסףעריכה

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

תניא עיר שיש בה שני מתים כאחד מוציאין את הראשון וכו' עד סוף הסימן באבל רבתי פי"א והיא כתובה בת"ה כמו שכתבם רבינו:

ומ"ש ואין מנחמין ב' אבלים כאחד וכו' נראה דהיינו לומר דמשום שהיה נראה שינחמו לב' אבלים אלו כאחד קמ"ל דלא אלא א"כ כבודם שוה אבל אם אין כבודם שוה מנחמים את זה וחוזרין ומנחמין את חבירו או נחלקים לב' כתות כת זו מנחמת את זה ושניה לזה ובנוסחא אבל רבתי שבידינו כתוב אע"פ שאין מנחמים ב' אבלים כאחד וגם נוסחא זו יכולה להתפרש כמ"ש:

בית חדש (ב"ח)עריכה

תניא עיר וכו' באבל רבתי פי"ג ופי' מוציאין הראשון כלומר אותו שמת ראשון מוציאין תחלה כי הוא קודם אע"פ שהשני חשוב ממנו ואם היו מלינים הראשון כלומר שדעתם שלא לקבור הראשון ביום שמת אלא רוצים להלינו משום כבודו לשמוע עליו עיירות או משום צורך אחר אז מוציאין את השני דכיון שאין קרוביו רוצים להלינו יכולין לקברו היום ואין צריכים להלינו ג"כ כמו שמלינים הראשון כדי שיהא נקבר הראשון קודם לשני אלא קוברין את השני מיד ואין מחוייבין להלינו:

הוציאו הראשון וקברוהו וכו' עד הוציאו השני וקברוהו באין ועומדין בשורה וכו' פי' עומדין בשורה על הראשון והשני כא':

  1. ^ כנראה צ"ל "אומרים".