טור חושן משפט שצט

אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · חושן משפט
צפייה בדפוסים הישנים להגהה ולהורדה · מידע על מהדורה זו

<< | טור · חושן משפט · סימן שצט (מנוקד) | >>

סימן זה ב: שולחן ערוך · לבוש · ערוך השולחן · שולחן ערוך הרב
ארבעה טורים באתרים אחרים:    alhatorah.org Sefaria.org
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסימן זה

מפרשים בהמשך הדף (שלימות: 75%):    בית יוסף ב"ח דרכי משה ד"מ הארוך דרישה פרישה

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

טורעריכה

אף על פי שהתם אינו משלם אלא מגופו פרה מעוברת שהזיקה גובה ח"נ ממנה ומולדה מפני שהוא כגופה אפי' ליתה לפרה משתלם כל החצי נזק מהולד: אבל תרנגולת שהזיקה אין גובין מביצתה לפי שאינה כגופה:

פרה מעוברת שנגחה ונמצא עוברה בצידה ואין ידוע אם קודם נגיחה ילדה ואז אין להשתלם מן הולד או לאחר שנגחה ילדה ויש להשתלם מן הולד ואין הפרה לפנינו המוציא מחבירו עליו הראיה ולא יטול מן הולד אא"כ יביא עדים שנגחה קודם שילדה:

וכן שור שנגח הפרה ונמצא עוברה מת בצידה ואין ידוע אם מחמת נגיחה הפילה או אם הפילה קודם המע"ה ואפי' שהניזק טען ברי והמזיק שמא ואפי' שאין המזיק מוחזק כגון שעומדת באגם מוקמינן לה ברשותיה והוי ליה ניזק מוציא ועליו הראיה ואם לא יביא ראיה פטור אפי' משבועה דלא דמינן שבועה אנתבע אלא כי היכי דלודי אבל היכא דקנסא הוא ואי מודה מיפטר אכפירה נמי לא מיחייב שבועה וכתב הרמ"ה דאפילו תפש בלא מהדי לא מהני דאפי' מהימנינן ליה מטעם מגו אינו כלום דכיון שהוא קנס לא שייך ביה חיובא אלא בעדים ולא נהירא לא"א הרא"ש ז"ל אלא כל היכא דתפיס בלא סהדי נאמן במגו דלא היו דברים מעולם אפי' בקנס אם הניזק טוען ברי:

שור שנגח פרה מעוברת והפילה אין שמין פחת הפרה בפני עצמה ופחת הולד בפני עצמו שא"כ מפסיד המזיק אלא שמין הכל ביחד כמה היתה שוה קודם נגיחה וכמה היא שוה עתה היא והנפל ומשלם אם הוא מועד כולו ואם הוא תם החצי היה הפרה לאחד והולד לאחר מה שנפחתה מחמת חסרון שומנה שאינה שמינה כבתחילה הוא לבעל הפרה לבד אבל מה שנפחתה מחמת שמתחילה היתה נראית יותר גדולה ממה שהיא עתה הוא של שניהם והנפל לבעל הולד:

בית יוסףעריכה

(ב) אף על פי שהתם אינו משלם אלא מגופו פרה מעוברת שהזיקה גובה חצי נזק ממנה ומולדה מפני שהיא כגופה וכו' אבל תרנגולת שהזיקה אינו גובה מביצתה לפי שאינה כגופו מימרא דרבא בפרק הפרה (מז.) וכתב ה"ה בפ"ט מהלכות נזקי ממון בדין ביצת התרנגולים כתבו קצת המפרשים דוקא בדלא אגידא בה אבל אגידא בה גובה מגופה ואולי לזה כתב רבינו מובדלת ומופרשת ממנה:

(ד) פרה מעוברת שנגחה ונמצא עוברה בצדה וכו' וכן שור שנגח הפרה ונמצא עוברה מת בצדה וכו' ריש פרק שור שנגח את הפרה (מו.) שור שנגח את הפרה ונמצא עוברה בצדה ואין ידוע אם עד שלא נגחה ילדה אם משנגחה ילדה משלם חצי נזק לפרה ורביע לולד וכן פרה שנגחה את השור ונמצא עוברה בצדה ואין ידוע וכו' משתלם ח"נ מן הפרה ורביע מן הולד ובגמרא אמר רב יהודה אמר שמואל זו דברי סומכוס אבל חכמים אומרים זה כלל גדול בדין המע"ה ואפי' ניזק אומר ברי ומזיק אומר שמא ופסקו הפוסקים כחכמים: ומ"ש ואפי' שאין המזיק מוחזק כגון שעומדת באגם וכו': ומ"ש ואם לא יביא ראיה פטור ואפי' משבועה דלא רמינן שבועה אנתבע אלא כי היכי דלודי אבל היכא דקנסא הוא וכו' לא מיחייב שבועה: ומ"ש בשם הרמ"ה דאפילו תפס בלא סהדי לא מהני וכו':

שור שנגח פרה מעוברת והפילה אין שמין פחת הפרה בפני עצמה וכו' אלא שמין הכל ביחד כמה היתה שוה קודם נגיחה מימרא דרבא בפרק הפרה (מז.):ומ"ש היה הפרה לאחר והולד לאחר מה שנפחתה מחמת חסרון שומנה וכו' שם פשיטא פרה דחד וולד דחד פיטמא לבעל פרה נפחא מאי רב פפא אמר לבעל הפרה רב אחא בריה דרב איקא אמר חולקין והלכתא חולקין. ופרש"י פיטמא. מה ששמין אותה שהיתה יפה מפני שומנה הוי דבעל הפרה דהא ולד מחמתיה לא אתי שומנא: נפחא מאי. שהיתה יפה מפני נפחא למי ישלם:ומ"ש והנפל לבעל הולד פשוט הוא:

בית חדש (ב"ח)עריכה

אף על פי שהתם וכו'. מימרא דרבא פרק הפרה (דף מ"ז) פרה שהזיקה גובה מולדה מ"ט גופא הוא תרנגולת שהזיקה אינו גובה מביצתה מ"ט פירשא בעלמא הוא ופרש"י משתלם כולי חצי נזקא מולד כי ליתה לפרה פירשא דבר המופרש ממנה עכ"ל ונראה דר"ל דאי איתא לפרה והפרה לאחד והולד לאחר כל אחד משלם רביע אלא דכי ליתא לפרה משתלם כולי ח"נ מולד מדרבי נתן דכי ליתא לאשתלומי מהאי משתלם מהאי ונראה עוד דמדקאמר תלמודא האי לישנא פירשא בעלמא הוא מכלל דדוקא ביצה בקליפתה שהוא מובדל ומופרש ממנה אבל באינו מופרש אלא מעורה בשלל של בצים שלם גובה מביצתה וכך משמע מלשון הרמב"ם ומביאו ב"י:

פרה מעוברת וכו'. ר"פ הפרה פליגי סומכוס וחכמים ופסקו הפוסקים הלכה כחכמים דהמע"ה ולא כסומכוס דקאמר ממון המוטל בספק חולקין: ומ"ש אין הפרה לפנינו. כלומר דאם הפרה לפנינו פשיטא דגובה מן הפרה ולא מן הולד אפילו פרה דחד וולד דחד דהפרה חייבת והולד ספק אלא אפילו אין הפרה לפנינו אין אומרים כיון דליכא לאשתלומי מהאי משתלם מהאי וכר' נתן אלא כיון דהולד ספק לא יטול מן הולד אא"כ יביא עדים שנגחה קודם שילדה:

ומ"ש וכן שור שנגח את הפרה וכו' משנה וגמרא שם: ומ"ש ואפילו שאין המזיק מוחזק וכו' טעמו דמוקמינן ליה אחזקת מרא קמא וע"ל סי' רכ"ג: ומ"ש ואם לא יביא ראיה פטור אפי' משבועה וכו'. נראה דה"ק אפי' אם המזיק טוען ברי ואצ"ל דאם המזיק טוען שמא דפשיטא דלא אמרי' כיון דמודה במקצת בנזק דפרה ובנזק הולד טוען איני יודע מתוך שאינו יכול לישבע משלם דלא רמינן שבועה אנתבע וכו': וכתב הרמ"ה דאפילו תפס בלא סהדי וכו'. איכא לתמוה דמשמע דאפלג' ניזקא קנסא דאיירי בה השתא נמי קאמר הרמ"ה דלא מהני תפיסה ותימה דהא מדברי הרא"ש ע"ש הרמ"ה ספ"ק דב"ק ומביאו רבינו למעלה סוף סי' שמ"ט מבואר דלא קאמר הרמ"ה אלא דלא מהני תפיסה בקנסא בטפי מנזקיה כגון כפל וד' וה' ומפקינן מיניה אלמא דפלגא ניזקא קנסא דהוא בציר מנזקיה לא מפקינן מיניה אי תפס וכדכתב הרא"ש לשם להדיא וצ"ע ומיהו להרא"ש אפילו בטפי מנזקיה כגון כפל וד' וה' נמי מהני תפיסה כדלעיל בסימן שמ"ט ובסימן א':

שור שנגח פרה מעוברת וכו'. מימרא דרבא שם (דף מ"ז): היה הפרה לאחד וכו'. שם פשיטא פרה דחד וולד דחד פיטמא לבעל פרה ניפחא מאי רב פפא אמר לבעל הפרה רב אחא בריה דרב איקא אמר חולקין והלכתא חולקין: