טור אורח חיים תכח - לוחות העיבור
<< | טור · אורח חיים · סימן תכח - לוחות העיבור (מנוקד) | >>
סימן זה ב: שולחן ערוך · לבוש · ערוך השולחן · שולחן ערוך הרב
ארבעה טורים באתרים אחרים: - לוחות העיבור תא שמע • על התורה • ספריא • שיתופתא
סימן זה במהדורה המודפסת
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסימן זה
לוחות העיבור
טור עריכה
חשבון התקופות, שנת החמה הוא שס"ה ימים ורביע יום, והעושה מהם מחזורים של י"ט שנים יעלה בידו למחזור מותר על חשבון הלבנה שעה אחת ותפ"ה חלקים שקודמת חמה ללבנה.
[דרך א' לחישוב התקופה]
הלכך הרוצה לידע חשבון התקופות, יעשה מהשנים שעברו מבריאת עולם מחזורים של י"ט י"ט שנים, ויחשוב לכל מחזור שעה ותפ"ה, ויצרף מה שיעלה בידו מכולם.
ואם ירצה לדעת תקופת ניסן של ראש המחזור, יסיר מחשבונו ז"ט תרמ"ב - פירוש ז' ימים ט' שעות תרמ"ב חלקים, ומה שיוותר בידו יתן על מולד ניסן ובמקום שיכלה חשבונו שם היא התקופה.
ואם ירצה לדעת תקופת תשרי של ראש המחזור, יסיר מחשבונו י"ב כ' ר"ד - פירוש י"ב ימים כ' שעות ר"ד חלקים, ומה שיוותר בידו יתן על מולד תשרי ובמקום שיכלה חשבונו שם היא התקופה.
ואם ירצה לידע התקופה של השנה שעומד בה שהיא כך וכך במחזור, יקח לכל מחזורים השלימים שעה ותפ"ח לכל מחזור, ולשנים הגמורות שנכנסו במחזור י' כ"א ר"ד לכל שנה, ויקבץ הכל ויסיר מהן ז"ט תרמ"ב, ומה שיוותר בידו ויעשה ממנו חשבון של חדשי הלבנה שהוא כ"ט י"ב תשצ"ג, והנשאר שלא עלה לכ"ט י"ב תשצ"ג יתן על מולד ניסן של אותה שנה, ובמקום שיכלה החשבון שם היא התקופה.
ואם ירצה לידע תקופת תמוז, יקח בי"ז שכ"א ויצרף אותו עם המותר שלא עלה לחשבון כ"ט י"ב תשצ"ג, ויתן אותו על מולד ר"ח תמוז.
ולתקופת תשרי, יקח ה"י תרמ"ב ויצרף עם השאר שלא עלה לכ"ט י"ב תשצ"ג, ויתן הכל על מולד ר"ח תשרי.
ולתקופת טבת, יקח ח"ג תתקס"ג ויצרף אותו עם המותר שלא עלה לחשבון כ"ט י"ב תשצ"ג, ויתן אותו על ר"ח טבת.
[דרך ב' לחישוב התקופה]
דרך אחרת לתקופת השנים שנכנסו לתוך המחזור. לשנה ראשונה יקח י' כ"א ר"ד, ויצרף עם המותר של שעה ותפ"ה של כל מחזור אחר שהסיר ממנו ז"ט תרמ"ב, ויתן אותו על מולד ר"ח ניסן. ולשנייה יקח כ"א ח' ת"ח. ולשלישית - ג"ב תשצ"ט. ולרביעית - י"ד ימים כ"ג חלקים. ולחמישית - כ"ד כ"א רכ"ז. ולששית - ז"ח תשי"ח. ולשביעית - יב"ז תתקנ"ב. ולשמינית - כ"ח ימים מ"ו חלקים. ולתשיעית - ט"ח תתקל"ז. ולעשירית - כ"ב תשמ"א. ולאחת עשרה - אי"ד קנ"ב. ולשתים עשרה - י"ב י"א שנ"ב. ולי"ג - כג"ח תתק"מ. ולי"ד - ד"ו תתצ"א. ולט"ו - ט"ו י"ד קע"ה. ולט"ז - כ"א י"א שפ"ט. ולי"ז - זי"ח תת"ע. לי"ח - י"ח י"ו תתרע"ד. ולי"ט - שעה ותפ"ה.
כל תקופה נמשכת מחבירתה שבע שעות ומחצה, כי כל התקופות צ"א וז' שעות ומחצה, וצ"א הם שביעיות, נמצא שאינה נמשכת על שלפניה אלא ז' שעות ומחצה. לכן היודע תקופה אחת ומבקש לידע השנייה של אחריה, יתן עליה ז' שעות ומחצה ושם היא השנייה.
תקופת ניסן לעולם אינה נופלת אלא בתחילת היום או הלילה, או בחצי היום או הלילה. ושל תמוז לעולם אינה נופלת אלא בז' שעות ומחצה או תשעה ומחצה, ביום או בלילה. ושל תשרי לעולם אינה נופלת אלא בט' שעות או בג', ביום או בלילה. ושל טבת לעולם אינה נופלת אלא בי' ומחצה או בד' ומחצה, ביום או בלילה.
ביאור הלוחות
בלוח הראשון יש קביעות של כל שנה ושנה משנת חמשת אלפים ונ"ה שהוא תחילת מחזור רס"ז, עד תשלום ו' אלפים שנה, כל מחזור בשורה אחת, וכל תשע עשרה קביעות שורה כמנין שני המחזור, ותחת כל מחזור כמה מונין לבריאת עולם בתחילתו. וכל המחזורים הכתובים בשורה אחת קביעותן שוה.
פירוש ב"ש - שראש השנה ביום ב' ומרחשון וכסליו שלמים.
ופירוש ב"ח - שר"ה ביום ב ומרחשון וכסליו חסרים.
ופירוש ג"כ - שר"ה ביום ג ומרחשון וכסליו כסדרן, מרחשון חסר וכסליו מלא.
וכן כולם, האות הראשונה שבכל סימן מורה על קביעות ר"ה, והאות השנייה מורה על מרחשון וכסליו אם שלימים או חסירים או כסדרן.
המעיין בלוחות אלו צריך לידע באיזה מחזור עומד וכמה שנים שנכנסו, וימנה בלוח הראשון מראש המחזור ההוא בשורה של מנין שני המחזורים כמנין שנים שנכנס בו, ובמקום שכלה מניינו הוא סימן שנתו.
וגם צריך לידע אם השנה פשוטה או מעוברת.
ואחר שיידע סימן שנתו אם ב"ש או ב"ח או אחד מהסימנים האחרים, יעיין בלוח השני באיזה מקום יימצא אותו הסימן. אם שנתו פשוטה יעיין בז' שערי הפשוטות, ואם היא מעוברת יעיין בז' שערי המעוברות, ושורה שתחת הסימן של שנתו היא נוהגת אותה השנה, ובה ימצא כל ענין השנה, ראשי חדשיה ומועדיה וצומותיה ופרשיותיה וסדריה הנפרדים והנצמדים.
מי שלא ידע באיזה מחזור הוא ולא בכמה במחזור, אם הוא יודע כמה מונין למניין בריאת עולם, יעיין בלוח הראשון תחת איזה מחזור תימצא מנין הסמוך למניינו בתוך י"ט לפניו, ויידע שבאותו מחזור הוא, והמנין שבין ראש המחזור למנין של בריאת עולם הם השנים שעברו מתחילת המחזור עד שנת מניינו, ובמקום שיכלה מניינו הוא סימן שנתו.
והדמיון בזה, רצונו לידע שנת חמשת אלפים ומאה לבריאת עולם באיזה מחזור הוא וכמה הוא, והנה מצינו המחזור שמניינו סמוך לזה המניין בי"ט מלפניו, כי הוא המחזור רס"ט, שתחילתו חמשת אלפים וצ"ג, וכמה יש בו חשבון זה לחמשת אלפים ומאה - שבע שנים, הנה נתברר לנו ששנת חמשת אלפים ומאה היא שנה שמינית למחזור רס"ט. וכן כל כיוצא בזה.[1]
- ^ כבר העירו האחרונים ונושאי הכלים של ה"שולחן ערוך" שלא ניתן לסמוך להלכה ולמעשה על לוחות אלו, מאחר וקביעות השנים על פי חשבוננו איננו בדיוק מחזורי כל 13 מחזורים, ויש לפעמים שינויים בשנים מסויימות מהנדפס כאן.