טור אורח חיים שנ
<< | טור · אורח חיים · סימן שנ (מנוקד) | >>
סימן זה ב: שולחן ערוך · לבוש · ערוך השולחן · שולחן ערוך הרב
ארבעה טורים באתרים אחרים: תא שמע • על התורה • ספריא • שיתופתא
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסימן זה
טור
עריכהעומד אדם ברה"י ומוציא ידו לר"ה ומטלטל שם חפצים שאין צריכים לו, שנוטלן מכאן ומניחן לכאן ובלבד שלא יעבירם ד"א, ולא חיישינן שמא יביאם אליו.
הילכך יכול לעמוד בר"ה וליטול מפתח ברה"י ולפתוח שם, וכן מרה"י לר"ה. אבל לא יעמוד אדם ברה"י ויוציא ראשו לר"ה וישתה שם או איפכא, אלא א"כ יכניס ראשו ורובו למקום שהוא שותה, דכיון שהוא צריך לאלו המים אנו חוששים שמא יביאם אליו. אבל מותר לעמוד ברה"י או בר"ה ולשתות בכרמלית.
לא יעמוד אדם ברה"י וישתין או ירוק בר"ה או איפכא, אפילו אם הוציא פיו ואמתו לחוץ. ורוקו שנתלש מפיו ומוכן לזורקו, לא יהלך בו ארבע אמות בר"ה עד שירוק.
בית יוסף
עריכהדף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.
עומד אדם ברה"י ומוציא ידו לר"ה וכו' משנה בפ' המוצא תפילין (צח:) עומד אדם ברה"י ומטלטל בר"ה בר"ה ומטלטל ברה"י ובלבד שלא יוציא חוץ לד"א ואע"ג דר"מ פליג ואמר לא יעמוד אדם בר"ה ויפתח ברה"י ברה"י ויפתח בר"ה כת"ק קי"ל והכי משמע בגמ' ומה שהתנה שיהיו חפצים שאין צריכין לו כלומר שאין צריכין לו במקום שהוא עומד כגון שנוטל מפתח שברשות אחרת ופותח שם באותה רשות אחרת שא"צ למפתח ברשות שהוא עומד אבל חפצים שצריכים לו ברשות שהוא עומד אסור לטלטלם דחיישינן שמא ישכח וימשכם אצלו וכתב כן מדתנן בההוא פירקא בתר הכי לא יעמוד ברה"י וישתה בר"ה בר"ה וישתה ברה"י אלא א"כ הכניס ראשו ורובו במקום שהוא שותה ופריך בגמ' רישא רבנן וסיפא ר"מ כלומר דרישא קתני עומד אדם ברה"י ומטלטל בר"ה וכו' כרבנן דלא גזרי וסיפא קתני לא יעמוד ברה"י וישתה בר"ה וכו' כר"מ דגזר ושני רב יוסף בחפצים הצריכים לו ברה"י ופירש"י בחפצים הצריכים לו אפי' רבנן מודו דגזרינן בהו דמתוך שהוא צריך להם יכניסם אצלו הילכך משקים הללו צריכים לו וגזרינן וכתב הר"ן בפ"ק דשבת שכן דעת התוס' וה"ה כתב בפ' ט"ו שכן דעת הרשב"א ושכן נראה שהוא דעת הרי"ף אבל יש מפרשים דחפצים הצריכים לו היינו כלים נאים שהוא צריך להם אבל אם הם כלים שאינם נאים מותר לשתות בהם אע"פ שלא הוציא ראשו ורובו אלא שהושיט צוארו לבד וזה דעת הרמב"ם בפט"ו ונראה מדבריו דשאר טלטולין חוץ משתייה אפילו כלים נאים מותר לטלטל לפי שלא גזרו אלא בכלים נאים ובשותה בהם שהוא מקרבן לפיו וכ"כ ה"ה לדעתו ורבינו כתב כדברי רש"י:
אבל לא יעמוד אדם ברה"י ויוציא ראשו לר"ה וכו' כבר נתבאר בסמוך:
ומ"ש אבל מותר לעמוד ברה"י או בר"ה ולשתות בכרמלית שם פלוגתא דאביי ורבא ופסק כרבא:
לא יעמוד אדם ברה"י וישתין וכו' משנה בפ' בתרא דעירובין (צח:):
ומ"ש אפי' אם הוציא פיו ואמתו לחוץ שם (צט.) בעי רבא הוא ברה"י ופי אמה בר"ה מהו תיקו והרא"ש בפ' הנזכר אמתניתין דלא יעמוד אדם בר"ה וישתה ברה"י וכו' (קכח.) והתוס' בריש עושין פסין (כ.) כתבו דלפי דברי רש"י שם מותר להוציא ראשו לר"ה ולרוק דפיו הוי מקום פטור ולא דמי לפי אמה בר"ה משום דמי רגלים כיון שנעקרו מגופו שוב אין נחין בפי אמה אבל קשה מפ"ק דשבת. וי"ל דלא חשיב הנחה במקום פטור אלא בדבר שהוא נוטל ממקומו אבל התם שהכלי נח מאליו לא חשיב הנחה במקום פטור ולפ"ז אסור להוציא ראשו בר"ה ולרוק. וכתב הרא"ש בפ' במה אשה יוצאה דבהא דלא יעמוד בר"ה וישתין ברה"י וכן לא ירוק מודו כ"ע דה"ה בכרמלית:
ורוקו שנתלש מפיו וכו' משנה בפ' בתר' דעירובין (צח.) ר' יהודה אומר אבל משנתלש רוקו מפיו לא ילך בו ד"א עד שירוק. ופירש"י משנתלש רוקו. משנתלש ונאסף לצאת לא יהלך ד"א כיון דלמשדייה קאי משוי הוא ומשמע לרבינו דת"ק לא פליג אהא דאמר ר' יהודה אבל הרמב"ם סובר בפי' המשנה דפליג ולפיכך כתב ואין הלכה כר"י וכ"כ הרב המגיד בפי"ג:
בית חדש (ב"ח)
עריכהדף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.
עומד אדם ברה"י משנה בפ' המוצא תפילין סוף (דף צח) ובגמ' מקשה עלה דהך משנה מסיפא דלא יעמוד אדם ברה"י וישתה בר"ה גזירה שמא יכניס הכלי אצלו ופרקינן בחפצים שצריכין לו פירוש משקין הללו צריכין לו במקום שהוא עומד ברה"י גזרינן שמא יכניס אצלו אבל רישא דמטלטל שם חפצים שאינן צריכין לו במקום שהוא עומד ברה"י כגון מפתח וכו' לא גזרינן:
ומ"ש ובלבד שלא יעבירם ד"א איכא למידק למה איצטריך ליה למימר האי ובלבד וכו' הא כבר ידעינן דאסור להעביר ד"א בר"ה וי"ל דאתא לאשמעינן אפילו מעבירם ארבע אמות דרך מקום פטור למעלה מעשרה אי נמי מעבירם לפניו במקום שהוא עומד נמי חייב והכי משמע בגמרא:
לא יעמוד אדם ברשות היחיד וישתין או ירוק ברשות הרבים משנה שם ומ"ש אפילו הוציא אמתו לחוץ בעיא שם ואסיקנא בתיקו ולחומרא:
ומ"ש אפילו הוציא פיו לחוץ כך היא דעת התוס' בפרק עושין פסין (דף ך) והרא"ש בפ' המוצא תפילין (דף קל ע"ב) וב"י הביאו בקוצר וע"ש מבואר באורך:
ומ"ש ורוקו שנתלש וכו' משנה שם ר' יהודה אומר אף משנתלש רוקו מפיו לא יהלך בו ד"א עד שירוק ומשמע בגמ' דבתלישה לחודיה אע"ג דלא הפיך ברוק להוציאו לחוץ למשדייה קאי וא"צ לומר כיחו דלמשדייה קאי משנתלש ואיכא לתמוה אמאי כ' רבינו ר"ה כלשן המשנה הלא כתב הרא"ש בפ' במה אשה דהך דלא יעמוד אדם ברה"י וישתין או ירוק בר"ה לאו דוקא ר"ה דכ"ע מודו דה"ה בכרמלית ונראה דכיון דרבינו כתב דאין רצונו להאריך בענין הוצאה והעברת ד"א דאיסורא איכא בכולהו לכך לא דקדק לפרש כאן דגם בכרמלית כן הדין דהא פשיטא דאיסורא איכא בכרמלית כמו בר"ה ומזה הטע' לא כ' רבי' הא דרב' בפ"ק דשבת סוף (דף ח) דהמעביר חפץ מתחלת ד' לסוף ד' בר"ה אע"פ שהעבירו דרך עליו חייב ולפירש"י והרמב"ם בפי"ב היינו לומר שהעבירו למעלה מראשו למעלה מי' דהוי מקום פטור ולפי' ר"ח שבתוספות והשגת הראב"ד היינו שהעבירו לפניו מימינו לשמאלו וכו' אלא לפי שבכל ענין איכא איסורא לכ"ע. כתב ב"י דממ"ש רבינו ורוקו שנתלש מפיו וכו' משמע דמפרש דת"ק לא פליג אהא דקאמר ר' יהודה אף משנתלש וכו' אבל הרמב"ם בפי"ג לא כתב הך דר' יהודה נראה דס"ל שאין דברי ר' יהודה הלכה וכ"כ ה"ה וכ"כ בפי' המשניות דת"ק פליג ואין הלכה כר' יהודה ע"כ ונ"ל דמ"ש דלרבינו ת"ק לא פליג אהא דל"ר יהודה הא ניחא דדוקא היכא דאר"י אימתי ובמה במשנתינו אינו אלא לפרש דברי חכמים כדאיתא ס"פ חלון וא"כ הכא דליכא לא אימתי ולא במה ודאי לאפלוגי אתא אלא דרבינו פוסק כר"י ועל פי דברי התוס' (בדף צ"ט) בד"ה הוא סבר דת"ק הוי ר"מ דהוא סתם בר פלוגתיה דר' יהודה והלכה כר' יהודה לגבי ר"מ ודעת הרמב"ם היא דמדתנא להא דר"מ בסתם הלכה כסתם משנה: