טור אורח חיים רז
<< | טור · אורח חיים · סימן רז (מנוקד) | >>
סימן זה ב: שולחן ערוך · לבוש · ערוך השולחן · שולחן ערוך הרב
ארבעה טורים באתרים אחרים: תא שמע • על התורה • ספריא • שיתופתא
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסימן זה
טור
עריכהשינוי ברכות שבין פרי העץ ופרי האדמה ובין דבר שאין גידולו מן הארץ, היינו דווקא בברכה ראשונה, אבל ברכה אחרונה שוה בכולם, והיא "בא"י אמ"ה בורא נפשות רבות וחסרונם על כל מה שברא להחיות בהן נפש כל חי בא"י חי העולמים".
הלכך, אכל פרי העץ שאינו משבעת המינין ופרי האדמה, כיון שברכה אחרונה שוה בהם, מברך ברכה אחת על שניהם.
פירוש הברכה - בורא נפשות רבות וכל מה שהם חסרים, ועל כל שאר הדברים שברא בעולם שלא היו הנפשות חסרים מהם אם לא בראן שאינן אלא להתענג בהן להחיות נפש כל חי.
ויש אומרים "בורא נפשות רבות וחסרונן על כל מה שבראת להחיות בהם נפש כל חי". ובגמרא דידן אינו מזכיר בה חתימה, אבל בירושלמי חותם בא"י חי העולמים, וכן היה נוהג אדוני אבי הרא"ש ז"ל.
בית יוסף
עריכהדף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.
שינוי ברכות שבין פרי העץ ופה"א וכו' אבל ברכה אחרונה שוה בכולם בנ"ר בס"פ כיצד מברכין (מד:) א"ר יצחק בר אבדימי משום רב על הביעא ועל מיני קופרא בתחלה מברך שהכל ולבסוף בנ"ר אבל ירקא לא ורבי יצחק אמר אפילו ירקא אבל מיא לא ורב פפא אמר אפילו מיא א"ר אשי אנא זימנא דכי מדכרנא עבידנא ככולהו וכתבו התוס' וכן אנו נוהגים כרב אשי דמברכין בתר מיא ובתר ירקא בנ"ר וכן הוא דעת כל הפוסקים:
ומ"ש הלכך אכל פרי העץ שאינו מז' המינים ופרי האדמה וכו' פשוט הוא:
פירוש הברכה בורא נפשות רבות וכל מה שהם חסרים וכו' כלומר וחסרונם הוא מלשון (שופטים יט) רק כל מחסורך עלי שהוא כל צרכי סיפוק וה"ק בורא נפשות רבות וכל צרכי סיפוקן שהם הדברים שהם הכרחיים לצורך קיום חיותן כמו לחם ומים וגם על כל שאר הדברים שבראת שאינם הכרחיים לצורך קיום חיותן ואינם אלא להתענג דהיינו פירות וכיוצא בהם שאינם מוכרחים לצורך קיום החיות ולפירוש זה מלת וחסרונן דבוק עם תחלת הברכה ולגירסת תלמודא דידן שאינו מזכיר חתימה בברכה זו בא"י דקאמר ברישא קאי למה שאומר בסוף על כל מה שבראת וכו' ולגירסת הירושלמי שמזכיר בה חתימה אפשר שברכת הפתיחה קאי לבורא נפשות וחסרונן וברכת החתימה קאי לעל כל מה שבראת וכו' וכך הם דברי ה"ר יונה:
וי"א בורא נפשות רבות וחסרונן על כל מה שבראת וכו' כלומר ומלת וחסרונן דבוק עם על כל מה שבראת כלו' בא"י בנ"ר ומה שחסר לנפשות הוא מוטל על הדברים שבראת וכו' והתוספות והרא"ש כתבו כפירוש הראשון וכ"נ מדברי רש"י:
ועל דבר החתימה כתב רבינו ירוחם שלא נהגו לסיים בה ובתשובת הרשב"א כתוב שאלת מהו לחתום בברכת בנ"ר לפי שראיתי כתוב בשם רבני צרפת שחותמין בה בא"י חי העולמים תשובה אתה שמעת אני לא שמעתי ולא ראיתי מי שחותם בה ע"כ. ותלמידי ה"ר יונה כתבו ונראה למורי הרב שזה מטבע קצר הוא וכיון שלא הוזכר בתלמוד שלנו לא נחתום בשם מספק והנכון לומר חתימת הברכה בלא שם ונימא בא"י בורא נפשות רבות וחסרונן על כל מה שבראת להחיות בהם נפש כל חי ברוך חי העולמים עכ"ל וכן ראוי לנהוג:
בית חדש (ב"ח)
עריכהדף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.
שינוי ברכות וכו' אבל ברכה אחרונה שוה בכולם ס"פ כ"מ פליגי בה אמוראי ודעת הפוסקים דעל כל הדברים מברכין בנ"ר באחרונה: ומ"ש פי' הברכה וכו' ועל כל שאר הדברים וכו' משמע לפי פירוש זה שהנוסחא היא ועל כל מה שברא וכו' ועל בוי"ו אבל בכל הספרים כתוב על כל בלא וי"ו והתוס' שכתבו ועל כל וכו' אין רצונם לומר שכך הוא הנוסח אלא וי"ו זו מל' התוס' הוא כאילו אמרו והאי על כל וכו' כך תפרש כלומר על כל מה שבעולם וכו' ע"ש בתחלת (דף לז) וכך כתב מהר"ש לוריא ועוד נראה דגירסת על כל בלא וי"ו היא הנכונה שהרי לפי דעת הי"א צריך לגרוס בלא וי"ו שהרי פי' כלומר בא"י בנ"ר ומה שחסר לנפשות הוא מוטל על הדברים שבראת וכו' וא"כ מסתמא לפירוש קמא נמי הגי' בלא וי"ו דבהא לא פליגי ועוד דכך תוכל לפרש בלא וי"ו כמו עם וי"ו: