טור אבן העזר נח

אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · חושן משפט
צפייה בדפוסים הישנים להגהה ולהורדה · מידע על מהדורה זו

<< | טור · אבן העזר · סימן נח (מנוקד) | >>

סימן זה ב: שולחן ערוך · לבוש · ערוך השולחן · שולחן ערוך הרב
ארבעה טורים באתרים אחרים:    alhatorah.org Sefaria.org
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסימן זה

מפרשים בהמשך הדף (שלימות: 75%):    בית יוסף ב"ח דרכי משה ד"מ הארוך דרישה פרישה

טורעריכה

המשיא בתו סתם - לא יפחות לה מכסות ששוים נ' זהובים ממטבע סלע מדינה.

במה דברים אמורים בעני, אבל בעשיר צריך שיתן לפי כבודו.

התנה עם החתן להכניסה לו ערומה, לא יאמר לכשתבא לביתי אכסנה, אלא מכסה אותה ועודה בבית אביה.

בית יוסףעריכה

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

המשיא בתו סתם לא יפחות לה מכסות ששוים נ' זהובים ממטבע סלע מדינה משנה בפרק מציאת האשה (סז.) המשיא את בתו סתם לא יפחות לה מנ' זוז ומפרש בגמ' (דף סז) דהני נ' זוז הם מכסף מדינה:

ומ"ש בד"א בעני אבל בעשיר צריך שיתן לפי כבודו נראה מפשט דבריו שאם הוא עשיר כופין אותו ליתן לפי כבודו וזו לא שמענו והרמב"ם בפ"ב מהלכות אישות כתבו כלשון הזה ציוו חכמים שיתן אדם מנכסיו מעט לבתו וזהו הנקרא פרנסה המשיא את בתו סתם לא יפחות לה מכסות שפוסקין לאשת עני שבישראל כמו שביארנו בד"א כשהיה האב עני אבל אם היה עשיר ה"ז ראוי ליתן לה כפי עשרו וכתב ה"ה מתבאר בגמרא שלפרנסה שמין באב כפי מה שיתבאר בסמוך והוא לפי עשרו ומ"מ אין כופין את האב בכך אלא כך ראוי לו לעשות וזהו שכתב ה"ז ראוי עכ"ל: ומ"ש כמו שביארנו הוא בפי"ג שכתב שם כמה כסות חייב אדם ליתן לאשתו בגדים של נ' זוז משנה לשנה ממטבע אותן הימים שנמצאו הנ' דינרים ו' דינרי ורביע דינר כסף בד"א באותן הימים ובא"י אבל בשאר זמנים ושאר המקומות אין הדמיו עיקר יש מקומות שיהיו שם הבגדים ביוקר הרבה או בזול הרבה אלא העיקר שסומכין עליו שמחייבין אותו ליתן לה בגדים הראויים בימות הגשמים ובימות החמה בפחות שלובשת כל אשה בעלת בית שבאותה מדינה עכ"ל ומשם יש ללמוד לשיעור נ' זוז האמור אצל המשיא בתו סתם שלא אמרו אלא באותם הימים ובא"י אבל בשאר זמנים ושאר המקומות העיקר שסומכין עליו שלא יפחות לה מבגדים הראויות לה בימות הגשמים ובימות החמה כפחות שלובשת כל בעלת בית שבאותה מדינה:

התנה עם החתן להכניסה לו ערומה לא יאמר לכשתבא לביתי אכסנה כו' שם במשנה:

בית חדש (ב"ח)עריכה

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

המשיא בתו סתם לא יפחות לה מכסות ששוים נ' זהובים וכו' משנה פרק מציאת האשה והרמב"ם בפי"ג בדין כסות שחייב אדם לאשתו שהם שיעור נ' זוז פירוש וכתב בד"א באותן הימים ובא"י כו' הביאו רבי' לקמן בסימן ע"ג ומשם יש ללמוד לכסות דבתו שהוא ג"כ חמשים זוז והדין שוה בשניהם וכ"כ ב"י:

ומ"ש אבל בעשיר צריך ליתן לפי כבודו כתב ב"י נראה מפשט דבריו דבעשיר כופין אותו ליתן לפי כבודו זו לא שמענו והרמב"ם בפרק עשרים מה' אישות כתב כלשון הזה צוו חכמים שיתן אדם מנכסיו מעט לבתו כדי שתנשא בו וזה הוא הנקרא פרנסה המשיא את בתו סתם לא יפחות לה מכסות וכו' אבל אם היה עשיר ה"ז ראוי ליתן לה כפי עשרו וכתב הרב המגיד דפרנסתו לפי עשרו ומ"מ אין כופין את האב בכך אלא כך הוא ראוי לעשות וזה שכתב ה"ז ראוי עכ"ל ולדעת רבינו דכופין את האב נראה שהוא מדתנן התם וכן המשיא את היתומה לא יפחות לה מנ' זוז אם יש בכיס מפרנסין אותה לפי כבודה והשתא כיון דביתומה מחייבין לפרנסה מן הצדקה לפי כבודה כ"ש דהאב אם הוא עשיר דחייב לפרנס את בתו לפי כבודה דלא יהא אלא צדקה דמעשין על הצדקה וז"ל הגהת מרדכי דקידושין נראה בעיני דאם הוא אמוד ויש לו במה לפרנסה כופין האב לפרנסה בצמצום אם אינה יכולה להרויח וגם יכופהו להשיאה אך על הנדן יתן כרצונו וכפי כבודו ואין לכופו על כך כי לא ניתקן עישור נכסים בחייו רק לאחר מותו אבל בחייו בדעתיה תליא מילתא וכל המרבה רוח חכמים נוחה הימנו וכו' ונראה מדבריו דאין כופין ליתן עישור נכסים קאמר אבל עכ"פ כופין אותו ליתן כדין ופרנסת הבת הם הבגדים והתכשיטין הראוין לפי כבודה בלשון התלמוד והכי משמע בסוף התשובה דכתב ע"ש אביאסף דאי איניש אמיד הוא כייפינין ליה לזונן ולפרנסן וכפייה זו דנין אף בבבל ולא הוי כד"ק דהא רבא אכפייה לרב נתן בר אמי ואפיק מיניה ד' מאה זוזי לצדקה וכו' דמדכתב לזונן ולפרנסן אלמא דפרנסה אינה מזונות אלא בגדים ותכשיטין ונדן לפי מנהג אנשי העיר ולפי כבודה והיינו ע"ד דברי רבינו דלא כהרמב"ם וכ"כ מהרי"ק בשורש קמ"ח לכוף לאיש אמיד שיתן סיוע לשארו שישיא את בתו הגדולה מתורת צדקה כי אין צדקה גדולה מזו והכי נקטינן: